« go back

Kapandaria: Using a Shul As a Shortcut

 

Question:

What do I need to do if I want to walk through a Shul (as a shortcut)? What if it’s the only way out?

 

Answer:

One is not allowed to use a shul as a shortcut.

However, if he did not go in initially to use it as a shortcut, he can use the other (closer) exit. (This is actually the preferred method – for someone to come in from one entrance and leave from a second exit).

If it is for a dvar mitzvah he should say a passuk in the shul and then go through the other exit. However one shouldn’t walk into a shul with the intention of using it as a shortcut and to say a passuk.

I don’t understand what ‘what if it’s the only way out’ is supposed to mean. How did he get in? (Unless that door is locked in which he doesn’t have a choice). If indeed, there is only one way to get to a certain area, through the shul, such as the backroom of the shul, one may use the shul to get there, with the proviso that he says a passuk.

 

Sources:

שו”ע סי’ קנא סעי’ ה ובבה”ל שם. ראש יוסף מגילה כט. קצות השלחן סי’ כט סעי’ ג ובהע’ ו. אור שמח הלכות תפלה פי”א ה״י. טהרת המים שיורי טהרה מערכת ב אות כח. משחא דרבותא קנא. וכבר כתב כן במקו״ח קנא סק״ה בסופו. וראה פסק”ת שם ס”ק יב-יד.

ובדלית ברירה, אפשר לסמוך על דברי המשנ״ב בבה״ל. ורא. בבא״ח ש״א ויקרא ס״ט. וכדברי המשנ״ב – כ״ה בכלבו יז, ב. וכ״מ באר״ח הל׳ ביהכ״נ יא. וראה גם מנורת המאור אלנקאוה, ח״ב, פרק התפלה ד״ה וכשיכנס אדם ע׳ 39. וראיתי למי שציין לפיר״ח מגילה הוצאת לב שמח כח, ב ד״ה מאן: מאן דאיטצריך למעבר בי כנידתא. ולפנינו למיעל בי כנישתא. וגם דיוק האו״ש ברמב״ם אינו מוכרח. וראה פרי תמרים טו, ע׳ נח ואילך.

וגם שבכגון דא אינו נראה כבזיון, שהרי טעם האיסור גם כשקורא פסוק לסוברים כן, עכצ״ל כיון שאפשר באו״א. ומה״ט מותר כשקורא לחבירו שאין לו אפשרות באו״א. וגם את״ל שהטעם כיון שניכר שעושהו קפנדריא – י״ל שבכגון דא שאא״פ בע״א – לא אסרו. וקצת ראי׳ שבקדם הדרך מותר. ועכצ״ל שבכגון דא אינו נראה קיצור דרך אלא כך דרכו מצ״ע. וה״ה בעניננו. וגם שיסוד האיסור דקפנדריא שצ״ל כביתו – ברכות סג, א. ובביתו בדליכא ברירה וזו דרכו לא קפיד איניש כה״ג. ויש לחלק. וכן י״ל שבמקום שנבנה ביהכ״נ באופן כזה, ה״ז בגדר לב בי״ד מתנה. וראה שו״ת צי״א יב, טז. ומש״כ שם שברמב״ם משמע שלא הותר רק לדבר מצוה – הנה בשו״ע לא הוב״ד הרמב״ם. ושו״מ להדיא פס״ד עד״ז מרבני פראנקפורט ובראשם בעל הפלאה בישורון כה ע׳ רד. אבל שם י״ל שהוא כעין דבר מצוה ולצורך ביהכ״נ.

 

See also:

http://olamot.net/shiur/כניסה-לבית-כנסת

 

 

#1552


Add Comment

Your Email address will not be published