Does a light box (used for checking lettuce) require Tevilla?

 

No.

 

Sources:

שהרי אינו מכשיר האוכל. והוא רק לתועלת ראיית האדם. ומעיקר הדין, גם כיסוי הפת א״צ טבילה שאינו משמש להפת. וכש״כ בכגון דא. 

ואף למ״ד שמשפך צריך טבילה – רמ״א יו״ד קכ, ז – שאני התם שבשעת שתי׳ מקרבו אל האדם לשתות, ראה שו״ת בית יהודה עייאש יו״ד נב. וכ״מ קצת במקורו באו״ה נח, פז. ועוד דהתם מיירי בחבית שאא״פ להוציא המים ללא המשפך, ראה בית יהודה שם. וז״כ האו״ה שם, שדומה לקדירה, כלומר שאא״פ לאכול ללא בישול. (וי״ל דה״ט נמי בדלי לשאוב מים – מרדכי ע״ז תתמט. חכמ״א עג, י. בא״ח ש״ב מטות י. ועוד – שאא״פ בל״ז. והה״נ ברחת ומרדה – פר״ח קכ, טו. זבח״צ שם לה. בא״ח שם. וה״ט כיון שאא״פ להוציא ללא רחת מחמת חום התנור. אמנם ברחת כתבו שם להטביל ללא ברכה. ובבית יהודה שם כתב ליישב, לפי שאינו מתקן האוכל כ״כ ודמיא לסכין של שחיטה. וצ״ע כוונתו. ואולי שבמשפך אא״פ בלא״ה, אבל ברחת הרי אפשר להמתין קצת ולהוציא ללא רחת. ואף את״ל שאם ימתין תישרף הפת, הרי בכ״ז אפשר לכבות האש שבתנור. ואולי לפי שאינו אוכל מהרחת ומכניסו לפנ״ז לקערה, אבל במשפך מעבירו משם לכוס לשתי׳. או״י שברחת עדיין אין האוכל מוכן מיד כיון שהוא חם ועליו להמתין. ודוחק שהרי כ״ה גם בקדירה), משא״כ בנדו״ז שאינו פועל כלל בגוף האוכל. והוא רק לתועלת האדם לבדוק המאכל. ודמיא למשקפיים שא״צ טבילה, אפי׳ אם מיוחדים רק למאכלים.

ואף גם את״ל שכלי מדידה צריכים טבילה – ראה עצי העולה ב טבילת כלים כד. דרכ״ת קכ, יג. וכ״כ בחוט שני טבילת כלים ע׳ כב. וכן העירו מפי׳ יונתן לתיב״ע מטות לא, כג – שאני התם שמחזיק האוכל, ודמיא עכ״פ לכלי שמכניסים לקיום. וגם שעובר דרך הכלי, ועל ידו מתקרב לאכילה ושתי׳. וראה דברי יוסף ג, תתטז בסופו. (ולהעיר מפמ״ג תנא במ״ז ו. אבל שם נראה כוונתו שהי׳ בלעך ביד הגוי וראוי למצות ונשתנה ע״י ישראל).

וראה חוט שני שם במחט העשוי למדידת חום המאכל, שאינו מכשיר כלל האוכל, וכנראה ר״ל שאינו דומה לכלי מדידה שכתב שם לחייב. וכנראה טעמו כנ״ל, שאא״פ להגדירו ככלי סעודה. ואף להחולקים ומחמירים, נדו״ד עדיף ועדיף.

ועוד, שבכאן א״צ כלל שיהא נוגע במאכל, ואפשר להחזיק האוכל בידיו מעליו. ואף גם אם מעמיד האוכל עליו, אי״ז צורת שימושו.

וכבר כתב הש״ך קכ, יא שמקדח שנוקבים ברזי החביות שא״צ טבילה. וכ״ה בפר״ח שם יג. ועוד. ואף שי״ח, ובכ״מ כתבו להחמיר – למעשה אין המנהג כן. וכן נהגו בכלי להגעלה או יורה להדיח הקערות שלא להטביל – אף שכמה כתבו להחמיר. ואם כי אין הנידונים שוים, דהתם שאני שאין המקדח שייך להיין רק להחבית – ראה שבילי דוד שם ב משא״כ בנדו״ז שנוגע באוכל – הנה, נוסף לזה שא״צ שיהא נוגע מאוכל, עוד זאת דהה״נ שי״ל כאן שאינו שייך להירק כ״א להתולעים.

ואף גם במסננת לסנן מים, שכתב הערוה״ש קכ, ל להטביל בברכה, והב״ד בדרכ״ת ח – הרבה חולקים, ראה שו״ת מציון תצא תורה ע׳ רצז. ולא רק במסננים על הברזים המחוברים לצינורות המים שאינו עשויים להיטלטל ואינם בגדר כלי סעודה. ובאמת, אף גם בנדו״ד אינו  עשוי להיטלטל ואינו דומה לכלי סעודה. ואף למ״ד שגם במחובר לקרקע חייב טבילה – היינו בכלי ממש.

וכן גם בנפה לקמח, כתבו לפטור, ולא רק מטעם שהקמח מצ״ע א״ר לאכילה – ראה בשו״ת מנחת שלמה ב, סו, ט שכ׳ לפטור בנפה לפי שאינו מתקן הקמח, וגם מטעם הנ״ל. ובשם הגריש״א ראיתי שכתב שאינה כלי סעודה ורק תשמיש דתשמיש. ואולי רק בקמח ס״ל הכי.

אבל י״ל עוד, שהמים והקמח מישתתי הכי, והסינון הוא רק מחמת התולעים. ועדיפא מטוסטר שכתב בשו״ת אג״מ יו״ד ג, כד לחדש לפטור מטבילה כיון שהפת ראוי לאכילה לפנ״ז – דהתם הטוסטר פועל שיהא מתוקן לאכילה משובחת בכדי לעשות צנימים. אבל כאן אינו פועל כלום באוכל, וגם האוכל ראוי לגמרי ורק בשביל הוצאת התולעים, וג״ז אינו מוציאם בפועל, אלא שעוזר להאדם לראותם היטב.

וי״ל עוד, שאינו דומה למעשה שהי׳, שהרי לא שייך שיהי׳ כלי כזה אצל בני מדין. ואילה״ק דמ״ש מסכין של שחיטה – דהתם אין עיקרה רק היתר אכילה כ״א להרגה שיוכל לבשל ולאכול.

ובלא״ה, בסכין של שחיטה גופא, י״א בדעת הרמ״א דהיינו רק לפי שראוי לחתוך בו שאר מאכלים – ש״ך קכ, יא. או לפי שהתיקון שעל ידם הוא תיקון חשוב (משא״כ בברזלים שמנקבים המצות – פר״ח שם יד. ערוה״ש לה). אבל בנדו״ז תרוויהו ליתנהו. ואף גם למ״ד שלדעת הרמ״א צריך להטביל גם ברזלים שמנקבים המצות, ומש״כ (קכ, ה) שא״צ טבילה לאו דידי׳ הוא והוא רק מדברי או״ה (ראה ט״ז שם ז. שו״ת תשובה מאהבה ג, שמג ד״ה גליון בהגהת) – אכתי מקום גדול לחלק, כנ״ל.

והיינו, נוסף לכך שבנדו״ד איירינן כלי חשמל, ויש חשש לקלקולו ויש מקום לפטור מדין אונס, או שבכגון דא אין מצוה כשיתקלקל, ועשוי מפלסטיק וכו׳ ועוד כמה צירופי קולא. וכולי האי אין לגבב חומרות. 

 

 

#14636