עירוב תבשילין בבית שנתבשל?

שאלה:

רבינו פעם אמר לר׳ בערל יוניק ע״ה שיש לעשות עירוב תבשילין בבית אימו עם דבר שנתבשל בבית אימו, “אז נישט איז אנגעשטעלט די גאנצע זאך”.

האם ידוע לך מקור לדבר זה?

תשובה:

לא מצאתי להדיא שהתבשיל של עירוב תבשילין מעיו״ט צריך להתבשל במקום שרוצים לבשל אח״כ בחג.

אמנם, תוכנו של עירוב תבשילין הוא (שו”ע אדה”ז תקכז, א): שיבשל תבשיל אחד מעיו”ט ויהיה תבשיל זה שמור אצלו וכו’. והטעמים לתקנת עירוב תבשילין הם, שבההתחיל לבשל תבשיל אחד מערב יום טוב נמצא שמה שמבשל ביום טוב אינו אלא כגומר והולך מה שהתחיל מערב יום טוב. או שע”י שאתה מזקיקו לבשל תבשיל אחד מערב יום טוב בשביל תיקון צרכי סעודות השבת שלאחריו הוא נזכר על כל צרכי השבת מערב יום טוב (שם ב). ובפרט, שדעת הב״ח, הובא במשנ״ב תקכז, ז בבה״ל ד״ה ועדשים, שצ״ל תבשיל שבישל במיוחד לצורך עירוב תבשילין. ושם בשו״ע אדה״ז סי”ז: שאין מערבין לאדם אלא משלו.

ועוד להעיר ממש״כ שם יד “שכל אדם חייב לערב בעצמו או יצוה לאחרים שיערבו בתוך ביתו משלו”. וכבר הערנו בזה בקובץ באתרא דרב חו׳ ג בסופה. וראה אצלנו 51509. ויתכן שאכן הדברים לא נרשמו בדיוק. והכוונה היתה שיעשו העירוב בבית.

גם צ״ב, שהרי פשט המנהג לערב בפת, וכולם נוהגים בערב פסח לערב במצה אף שלא נאפה בבית.

#13082