After Bracha on cooked fruit juice

 

Question:

If one eats dates or any other fruit of the 7 species, and drinks prune juice, how does the after-Brachah of the 7 species affect the after-Brachah of the prune juice.

Some opinions hold that prune juice is adamah, not she’ha’kol.

 

Answer:

The din in regards to the soup of fruit soup (fruit that were cooked to be eaten together with the water they were cooked in – however one decided to only drink the water):

One should first make a borei nefashos on something else if possible, or if not poosible make first the after blessing on the soup, as it’s questionable whether making the after Brachah on one of the seven species exempts one from making a Borei Nefashos on the soup.

The din in regards to prune juice (or any other fruit that was cooked only for the juice):

The after Brachah on one of the seven species does not exempt one from making a after Brachah on the prune juice.

However there may be room, even by prune juice and the like, to be extra stringent, to first make a Borei Nefashos on something else.

 

Sources:

ש״על העץ ועל פרי העץ״ פוטר רק שאר פירות כגון באכל פירות משבעת המינים ותפוחים שאף הם בכלל פרי העץ, אבל לא מיץ פירות, שהם בגדר זיעה בעלמא – ראה הגהות רעק״א רח, ה ע״פ מג״א רב, כה. וכ״כ במשנ״ב רח, סג. וראה שו״ת מנחת שלמה א, צא, ג. אבל במשנ״ב מיירי בסחטם ולא בבישלם, שאם בישלם תלוי בפלוגתא דרא״ש ורשב״א, וכמ״ש להדיא בהגהות רעק״א שם. וכ״ה בהגהות לבושי שרד למג״א שם ובפמ״ג בא״א שם. וכ״כ למעשה בכה״ח רב, עב להקדים בנ״ר למעין שלש. ואינו סותר למש״כ הפמ״ג בפתיחה להל׳ ברכות רב, י ד״ה מריש שאין נכון לעשות כן – דבפמ״ג מיירי במי שריית ז׳ מינים עצמם, דלחד מ״ד ברכתם באמת על העץ, שאין נכון לגרום ברכה שא״צ ע״י הקדמת ברכת בנ״ר, אבל אנן איירינן בדבר שבודאי ברכתו האחרונה בנ״ר, אלא שנחלקו לגבי ברכה ראשונה אם הוא בכלל פרי, ומכיון שכן שמא בברכת מעין שלש פטר גם אותם, אבל ודאי שאי״ז הברכה הנכונה מצ״ע. אמנם, בפמ״ג בא״א שם כתב גם בנדו״ז שלא להקדים ברכת בנ״ר משום שברכה מעי״ג חשובה יותר. וילע״ע.

באמת גם בסחטן י״א שברכתן העץ כדעת הראב״ד בהשגות להל׳ טומאת אוכלין א, ד, והביאו הרשב״א ברכות לח, א לענין ברכה. וכ״כ לעניננו באול״צ ב, יד, כד. אבל אדה״ז כתב לענין סחיטה לברך שהכל ולא הביא פלוגתא בדבר, ורק בבישלם הביא פלוגתת הראשונים.

וכש״כ בדרך לסוחטן. ובהגהות רעק״א ומשנ״ב מיירי התם מתפוחים שאין דרך לסוחטם. וראה משנ״ב רב בשעה״צ נד. רה בשעה״צ כא. וראה שו״ת שבה״ל ד, יט.

ובנוגע מיץ שזיפים וכדו׳ – הנה כל המחלוקת היא רק אם בישלן על דעת לאכלן עם מימיהם (ובפועל בא לשתות המרק בפני עצמם) – סדר ברה״נ פ״ז הי״ב. אבל אם בישלן על דעת לשתות מימיהם לבדם (וכן הוא המציאות בנידונינו), לדברי הכל מברך ״שהכל״ – שם הי״ד, וראה גם שם ה״ג. אבל איברא שלדעת הרמב״ם אדרבה כששלק לשתות מימיהם מברך האדמה. וגם הצמח צדק בחידושים ח, ג כמדומה חש להשיטה שמברך האדמה כשעומד לשתיה. ובפרט כשנטע אדעתא דהכי. וראה שם ט, א. אלא שמנהג לברך שהכל.

ועכ״פ למעשה אין לחוש אם בירך תחילה על העץ. ויש מקום להדר לברך בנ״ר תחילה. ולא שנא מטיי״א ומיא דשיבתא – ראה בצמח צדק שם.

וכבר חקרו אחרוני זמננו בגדר נטעי אדעתא דהכי אם הולכים אחר כללות המין או פרי זה או זן זה במיוחד – ראה מש״כ הגרשז״א בשלמי ברכה שי״ל ז״ע פנ״ג בסופו- ע׳ תז. שם פ״ס ע׳ תנד. פס״א ע׳ תנז.

 

 

#12851