Are undiscernible Sheitels Kosher?
Question:
Recently a new type of Sheitels hit the market that are basically undiscernible, you really cannot tell that this person is wearing a Sheitel and definitely not from afar, (it has a lace front, meaning it makes it look like the hair is growing right out of the head, so the white scalp (or skin color) after that looks like the persons head, so if you don’t look closely, it doesn’t look like the person is wearing a Sheitel).
Is this allowed? and what is the Rebbe’s opinion on this?
Also, even if a Sheitel doesn’t have a lace front, making it look like hair growing out of the head, is it ok for ones Sheitel to have a white scalp (I know many people who ask the Sheitel Macher to add more hair so the Sheitel doesn’t bear the look of growing out of the head) so it looks nice, but still evident that its a Sheitel?
Answer:
It’s not a concern of mar’is ayin, since it’s well known that religious women wear shaitlach. Certainly, if this type of sheitel becomes common there’s no need to be concerned.
However one must ensure that the lace-front (or lace-top) is not see-through at all and that one’s scalp and hair are completely covered (by having a fabric sewn in on the inside or the like).
See more about this here:
This is usually only an issue with a lace front sheitel (where the lace is only on the front of the shaitel) and one needs to put powders or a band so that one shouldn’t be able to see the hair. A lace top shaitel has a lace on the whole shaitel so usually in order to make it look more natural they put a white lining under the lace so no hair is usually seen.
However, one must ensure that the lining is truly opaque and that the lining extends to the very front where the actual hairline is. It’s not enough to ask the Sheitel macher to ensure that the Sheitel is “kosher”, as there are different types of linings and one must ensure that it is in accordance with Halacha.
Sources:
כבר התירו פרושים את הדבר בנוגע לפאה נכרית בכלל, אחרי שנתפשט הדבר ומצוי טובא, וכמשי לענין כלאים – בשו״ע יו״ד רצט, א. ובש״ך ב, אף שאין יודעים להבחין. וכסברת הפלתי יו״ד פז, ח, לגבי חלב שקדים. וכ״פ בכמה אחרונים – חשב האפוד א, כ, ועוד – לגבי מרגרינה בזמננו, וכתבו לחלק בין זה לחלב שקדים. וכ״ה במרחץ ותנור בשבת במפורסם שאינו שוכר פועלים – או״ח רמג.
ולענין פאה נכרית – כ״כ מגן גבורים או״ח עה, ג והב״ד במשנ״ב שם טז. וראה שו״ת אג״מ אה״ע ב, יב שברובא דרובא ניכר ואין לחוש לפעמים רחוקות דלא מינכרא.
אלא שמצינו חילוקים בדבר אם צ״ל רוב היתר, ראה כעי״ז בה״ל רמג. אבל בשו״ת אג״מ או״ח א, צו שרק בדבר שנעשה ברוב הפעמים באופן האסור אסרו. ובתפארת ישראל כלכלת השבת לד, שאין לחוש למראית העין אלא כשיש קצת הוכחה לאיסור יותר מלהיתר.
ובנדו״ד, שידוע ומפורסם שנשים צדקניות לובשות פאה נכרית אין לנו לחשוש על פאה ספציפית.
וזהו נוסף להסברא שאין לגזור גזירת מראית עין מדעתנו – פר״ח או״ח תסא. ועוד.
וראה במענה כ”ק אד”ש בענין פאה נכרית, הובא בהסכמת הררי”י פיעקארסקי לספר כבודה בת מלך, ונתבאר שם.
ומצו״ב מה שהעירני ח״א, בנוגע למי שעלה על דעתו לאסור, וטענתו שיש חשש מראית עין כיון שאי אפשר כלל לזהות שיש כאן פאה, ולא שייכת כאן כלל סברת האג״מ שהנשים יודעות, וגם יש שטען שעיקר ענין הפאה שידעו שהיא נשואה – וז״ל: לדברים אלו אין שום פשר, וברור שלא זה הטעם למצוות הכיסוי. ולגבי האג”מ, פשוט התעלמו ממה שהוא עצמו כתב באותן שורות, בזה״ל: ״ויש עוד טעם גדול במה שלא אסרו בפאה נכרית, דכיון דידוע לכל שיש ללבוש פאה נכרית שתהיה נדמית כשערות האשה עצמה – אין לאסור דמהיכי תיתי יחשדוה הרואים מרחוק ואלו שאין מסתכלין כ”כ בנשים שהשער הנראה הוא משערות האשה עצמה – כיון שהיא מוחזקת לאשה כשרה ויודעין שמקרוב ודאי מכירין שאינן שערותיה, והרואים אותה בקרוב ומסתכלין – הרי ברוב הפעמים יכירו שהיא פאה נכרית; ואין לומר שבמדינתנו זו בזה”ז שנתפרצה שרוב נשים בעוה”ר אין מכסות ראשן שלכן יאמרו גם עליה שהיא מהפרוצות בזה, שלכן אף שלא אסרי רבנן אנן יש לאסור – חדא דאנן אין מחדשין איסור מה שלא אסרו מתחלה בגמרא והגאונים, ועוד הא אי אפשר לחוש שיצא קלקול מזה: דלהמכירין אותה לא יהיה שום חשד כיון שיודעין שהיא אשה כשרה, ולהאין מכירין אותה ויאמרו שגם היא מהפרוצות בזה הרי לא ילמדו ממנה יותר משאר הפרוצות שהן הרבה בעוה”ר, ולא מצינו שאסרו בכה”ג, וטעם זה הוא גם על מה שלא אסרו לגלח במספרים כעין תער ובסם״.
כלומר, שפתיו ברור מיללו, חשש ‘מראית העין’ הוא כשיחשדו בה שהיא עבריינית שאינה מכסה את שערה, ועלול לצאת מזה תקלה שיבוא גם אחרות להקל, וממילא מי שמכיר אותה הרי לא יחשוד בה כי יודע שבודאי שערה מכוסה, ומי שלא מכיר אותה הרי יחשוב שהיא מהפרוצות – ולא יבוא ללמוד ממנה
וסברות אלו נכונות גם לגבי הפרונט-לייס, שמי שחזותה חרדית הרי ידעו שקרוב לודאי שהיא או פנויה או שמכוסה בפאה, ולא יבואו למכשול, ובא לציון גואל. עכ״ל.
ויש להוסיף, דאף למטונהו שיש חשש מראית עין, הרי כעת שנפרץ הדבר מזמן ללבוש לייס, ונתפשט גם אצל חרדות לדבר ה׳ ע״פ הוראת כו״כ מורי הוראה שהתירו, ל״ש כלל ועיקר כל החשש, שהרי הוא מצוי לכל, ותולים במצוי.
#12556
