Safrus Question

 

Question:

Someone donated to me a new pair of tefillin for peulos.

I got it checked by a sofer, who said there was a serious shaalos tinok, the kid said it was a vov (which it is), and the sofer fixed up the letter and closed up the Tefillin. He said the Tefillin are kosher bidieved.

I sent the picture of this shaaloh to a handful of other sofrim, many who said there is no shaaloh at all and few who said it’s a shaalos tinok.

I am very confused; I am not sure whether this sofer is being extra madayek or if the donor was actually sold a faulty pair of tefillin.

I understand of course that cheap tefillin are not that mehudar but I don’t want to use Tefillin that are only Kosher bdieved for mivtzoim.

One sofer told me that if a kid is machshir it’s as lchatchila as it gets, and another said these tefillin should only be worn in a big shaas haschak. I don’t know if another pair would be much better.

 

Answer:

It is Kosher lchatchillah.

 

Sources:

מסתבר שאי״ז כבהמה שהורה חכם (דשייך גם כשאינו מידי דאכילה) כ״א גילוי מילתא בעלמא, ראה מהרי״ק שרש סט והובא בב״י לו. ונראה פשוט שאי״ז בגדר חכם ולא בגדר הוראה. ושו״ר בדעת נוטה ג, תעא, שבספק השקול כה״ג א״צ לבעל נפש להחמיר, שאינו שייך רק במילתא דתליא בסברא. וכ״מ בשו״ת שבה״ל ה, ח, שרק בנדון דידי׳ כתב שמקום להחמיר מדין בהמה שהורה חכם כיון שיש מחמירים שש״ת לא מהני. אבל בשו״ת אמרי יעקב כג, ג שאף שכתב מתחילה שהוא מהודר ללא פקפוק, ועפ״מ שהאריך במשנת הסופר שלו בביה״ס ו ד״ה כשרה, שוב נתעורר מדין בהמה שהורה חכם. אבל לא נחית להנ״ל.

ואיידי דזוטר מירכס, שאלה דומה שקיבלתי: 

מעשה בסופר שכתב מזוזה, והמגיה העיר לו על ש’ מסויימת שבו’ אחד מוו”י הש’ אין הראש יוצא החוצה. ניגש הסופר עם המזוזה לאחד המוצ”ים, ופסלה. הסופר קיבל את הפסק בליבו, ולא חשב לשאול מישהו נוסף. המגיה מעצמו לקח את המזוזה להרב פלוני שליט”א, ואמר שמותר לכתחילה לתקנה ואין בזה שום חשש. כעת שואל הסופר האם אין כאן משום שויא אנפשיה חתיכא דאיסורא, שכן הוא קיבל הפסק, כנ”ל. אמנם אולי י”ל שהוא אינו רשאי לתלות מזוזה זו בפתחו, אבל למכור לאחרים מותר. אולי בכלל לא חוששים לצד זה של שויא נפשא [כי מצד כבודו של חכם לא שייך כאן].

ומצו״ב המענה:

הנה בחשוקי חמד נדה יב, ב, עלה בספק אם יש להחמיר במזוזה שהורה בו חכם ע״פ שו״ת חת״ס יו״ד קמט. והביא משה״ק בנתן פריו יו״ד קפח, ז, שלכאורה מצינו כן רק בבהמה. ועכ״פ, חכם שהורה לשאול תינוק, אי״ז בגדר הוראה – ראה לשכת הקודש א ע׳ מ מהגרנ״ק. וראה חוט שני נדה קפח, ב, ז- צט, א ואילך. בענין שויא אנפשי׳ במצוות – להעיר מטל תורה שבועות מו, ב במי שאמר שלא הניח תפילין ועדים מעידים שהניח. והרי המקור מדין חיוב קרבן – ראה אמ״ב עדות ב, ע״פ כריתות יב, א. אבל ראה שו״ת נודע בשערים ב, יג אות קסה – בין השיטין.

וחקרו אי שייך חכם שהורה בדבר שאינו חפצא דאיסורא – ראה חוט שני שם. חוט שני סוכות ע׳ רצ. אמרי פי פרנקל ב הל׳ כבוד רבו, רמב ע׳ – קעג ואילך.

ובלא״ה כמה עיקולי ופשורי בעיקר דין חכם שהורה בפרט בזה״ז.

 

 

#11969