How much money should I be spending on a Menorah?

 

Question:

Does Halachah state that one should spend money on having a nice Menorah (like an Esrog, tefillin, etc.)?

Does it matter what kind of Menorah you use (tin disposable, chrome plated, expensive silver)?

 

Answer:

According to Halachah, a wax candle is considered to be a wick in a wax container. Technically, there is no need to insert the candle into a holder—a Menorah.

Nevertheless, Chazal tell us that mitzvos are to be performed in a beautiful manner, in the spirit of Zeh Keili ve-anveihu (“This is my G-d and I will glorify Him”) and this extends also to the rabbinic mitzvah of Chanukah. It is therefore important to obtain a beautiful menorah, ideally made of metal.

Those who can afford it should obtain a menorah made of precious metal such as silver, all for the greater splendor of the mitzvah.

(Some extend this hiddur and do not use glass cups in their menorah so that the lights are contained within the silver vessel itself. Others argue.)

One should only do this if they can afford. There’s no reason to extend yourself where this is difficult.

 

Sources:

מנורה נאה – באה״ט תרעג, יג בשם סדה״י. מקו״ח שם. א״ר שם טו. ברכ״י שם ז. משנ״ב שם כח. ערוה״ש תערב, ט. ונמצא כבר בקונ׳ סוד הדלקת נ״ח לר״י בן הראב״ד. והובא גם בחסל״א מעין ב עין הקורא נח. עיקרי הד״ט יא. וראה סה״ש תש״נ ח״א ע׳ 207 הע׳ 69.

השימוש בכוסיות זכוכית במנורת כסף  – שקו״ט בכ״מ אם ירד מדרגת כסף, או שהכלי בטל למנורה. גם דנו אם הוא בגדר כלי כיון שא״ר לעמוד רק ע״י סמיכה. וחומרו קולו, שמה״ט גופא בטל למנורה. ותלוי גם בהפלוגתא אי צריך דין כלי בנ״ח. ואדרבה, מעליותא איכא בהכי שמצילות המנורה מעשן וזוהמא. וראה שו״ת שבה״ל ח, קנז. הליכות שלמה טו הע׳ 17 ( ע׳ רפה). שבט הקהתי ג, רא. ברכת רפאל י. שלמי תודה חנוכה י, א. קובץ שואל ומשיב ט, צט. ועוד.

באם ידו משגת – והנה, כל הפוסקים כתבו רק באם ידו משגת. וכנראה ל״ש בזה הידור מצוה עד שליש, שהרי ודאי מנורת כסף שוה יותר משליש דנרות שעוה או שמן. והוא רק משום חיבוב המצוה ואינה חובה גמורה. (וע״ד שר״ג קנה לולב באלף זוז להודיעך כמה מצות חביבות עליו – סוכה מא, ב. וראה חת״ס סוכה לו, ב ד״ה במינו). וי״ל לפי שאי״ז חפצא דמצוה גופא. ורק הכשר מצוה, ול״ש חובת ואנוהו בנוגע להכלי, והוא רק להידור בעלמא. וכש״כ למאי דנקטו רוה״פ שמעיקר הדין א״צ כלי. וראה אג״ק כז ע׳ מו גם בדעת חסל״א. אלא שבשבת קלג, ב נז׳ גם כורכו בשיראין נאין. ועכ״ז י״ל שאף אם יש בזה ואנוהו, בזה א״ח להוסיף שליש. ועוד דשאני משיראין שהם תשמישי קדושה.  ובאו״א, שצריך שליש שיהא נאה אבל לא להוסיף שיהא נאה יותר, ומשל כסף, שהוא סוג וחפץ אחר לגמרי. (וראיתי בס׳ אורה ושמחה חנוכה ד, ג לאידך שכיון שהוא סוג אחר שייך הידור ביותר משליש. והראשון עיקר. וגם לדבריו אי״ז חובה כ״א הידור בעלמא)

ובלא״ה, באם יש לו כבר מנורה ל״ש דין הידור מצוה, שהרי הידור מצוה עד שליש הוא רק כשלא קנה הראשון עדיין – ראה מג״א תרנו, ה. וצ״ע אם למסקנא חזר בו מזה. ובמשנ״ב שם ה הבין בדעתו שא״צ אבל בבאה״ט שם ד הבין בדעתו שצריך. ועכ״פ, גם להחולקים היינו להחליף ולא לקנות באופן שיהיו לו שנים – ראה משנ״ב שם בשעה״צ ב.

ושו״ר בס׳ נר חנוכה ספימוס ו הע׳ ב (ע׳ צב) בשם הגרח״ק דאזיל בתר איפכא, ור״ל שמה״ט עליו לקנות של כסף אף דהידור מצוה רק עד שליש, כיון שאינו מדין הידור אלא מחמת כבוד המצוה. עוד ראיתי למי שכתב עפמש״כ רעק״א תרעא, א, דפרסו״נ שאני וחייב לבזבז יותר משליש. אלא שדבריהם דחוקים, שהרי פשוט שאינה חובה גמורה, וכדמוכח מד׳ חסל״א גופא שמנה ט״ו מעלות. ונהוג עלמא שלא להקפיד ע״ז רק בידו משגת. ועוד, שגם משום כבוד המצוה חובתו רק שלא יהיו בזויות עליו ולא להוסיף ביופי. וגם מש״כ הרעק״א שייך רק לגוף מצות נ״ח ולא להידור, וכש״כ להידור במנורת חנוכה. (ולהעיר מהשקו״ט אם מוכר כסותו על נרות ההידור). ומחוורתא כדמעיקרא דמעלה בעלמא היא.  וגם לדבריהם נראה פשוט שלא נתכוונו לומר שמשו״ה חובה להוסיף בדמים יותר משליש. אלא שנתכוונו לבאר איך שייך גדר הידור כשהוא ביותר משליש כיון שאינו משום הידור או שהוא בגדר פרסו״נ. אלא שבלא״ה אין כאן קושיא, שאין איסור להוסיף, אלא שיותר משליש הוא משל הקב״ה (ב״ק ט, ב).

 

#11865