I forgot to light candles Yom Tov night. What should I do?

 

*I want to add that there were candles that were lit that night in the house from other members of the family.

 

Answer:

You should light one extra candle every Yom Tov.

If you don’t feel comfortable to do it every Yom Tov, then you can light an extra candle just the next Yom Tov.

You should take a good Hachloto to be more careful with lighting candles.

 

Sources:

בהקדמה שבד״ז נחלקו אחרוני זמנינו זה לכאן וזה לכאן, ומזכרוני במה שראיתי בשעתו, שרובי תורתם בענין זה כמו זר נחשבו כלישנא דקרא, ותליא באובנתא דליבא, ללא ראיות ברורות מש״ס ופוסקים. וכבר כתב הרמב״ן בהקדמתו למלחמות: כי שיודע כל לומד תלמודנו שאין במחלוקת מפרשיו ראיות גמורות ולא ברוב קושיות חלוטות שאין בחכמה הזאת מופת ברור כחכמת התשבורת ונסיוני התכונה אבל נשים כל מאודנו ודיינו מכל מחלוקת בהרחיק אחת מן הדעות בסברות מכריעות וכו׳ ונשים יתרון הכשר בעל דינה וכו׳ עם הסכמת השכל וזאת תכלית יכולתנו וכוונת כל חכם וירא האלקים. ולאידך, יש להמליץ מש״כ בחי׳ רבינו דוד פסחים הגש״פ ע׳ שנה: שלא תמצא בתלמוד מו״מ בענין זה שלא יהא ממש בדברי האחד שכולם חכמים היו ויודעין את התורה.

וניחזי אנן, דהנה אף שמסברא קשה לחלק בין שבת ליו״ט, וכל הסברות הן השערות בעלמא, סו״ס כל עיקר זה משום מנהג, ובד״מ כבר כתב שהן חומרות רחוקות אלא שנהגו בכך. ובבה״ל כתב דהבו דלא לוסיף עלה – בנוגע מי ששכחה ופיחתה ממספר הנרות. ובנדו״ד, לכמה דעות בראשונים אין חובה בכלל להדליק נרות יו״ט, או עכ״פ שאין לברך. ואף שההכרעה להדליק ולברך גם ביו״ט – סו״ס ישנם טעמים מכריעים ומובנים לחלק בין שבת ליו״ט, שבשבת אא״פ בלא״ה. ולהעיר גם מלקו״ש חכ״ד ע׳ 297 הערה 71. ובהנסמן שם. ופשוט, שכל עיקר שאלה זו נתעוררה רק בזמנינו, שהרי בזמנם בשכחה ולא הדליקה – היו מדליקים ביו״ט, מבלי להוליד אש כמובן, שהרי בודאי לא ישבו בחושך, ובסגנון אחר, שלא שייך כי הא מילתא לשכוח, כיון שניכר שיש חושך, משא״כ בשבת דל״ש להדליק מחמת איסור. ואמטו להכי ל״ש הקנס בכדי שיהי׳ לה היכר להדליק בעתיד, כיון שבלא״ה תזכור. ועכ״פ גם אם שייך שתשכח בנרות דולקים מבעו״י – ראה לקמן השקו״ט – מ״מ א״צ לקנוס בכדי שיהא לא היכר וזכרון, שאינו כמו בשבת שאם שכחה ה״ז מעוות לא יוכל לתקון. אבל בזמנינו מחמת אור החשמל השכחה מצוי׳. ונחתינן גם להשקו״ט אם חייבת להוסיף כשבלא״ה דולק אור החשמל. ואיך שלא יהי׳, כיון שכנראה מעולם לא נהגו להוסיף כששכחה ביו״ט – להנ״ל שה״ז מילתא דלא שכיחא – אין אחר המנהג, ואין לנו להוסיף במה שלא נהגו. ובדבר שאינו מצוי ל״ש מנהג. ועוד טעם, שביו״ט כיון שיש הרבה שהות להדליק, ל״ש כ״כ שכחה בימיהם עכ״פ. ובאו״א קצת, בהקדם שצ״ב מדוע קנסו עלי׳ כה״ג, ולא מצינו כדוגמתו בשאר מצוות. ועכצ״ל מחמת ביטול עיקר עונג שבת שמצטערים לישב בחושך, משא״כ במקום של״ש טעם זה. ועוד ועיקר, שבשבת י״ל ששכחתה קרובה לפשיעה, כיון שהי׳ עלי׳ להזהר להדליק בזמנה. אבל ביו״ט לא פשעה כ״כ במה שככחה, שהרי סמכה שתדליק אח״כ. וגם ל״ש הטעם שכבתה נרו של עולם בע”ש.

ומה גם, באופן שכבר הדליקו בבית נרות ממש, כיון שאינה מחוייבת מדינא בהדלקה, ל״ש קנס. וראה 1415:

I missed lighting Shabbos candles. I’m not married. What do I do?

עוד רגע אדברה, שבא״ר סק״ט מדייק ממהרי״ל – הל׳ שבת ס״א, ובמהדו״ח ע׳ רא – שכ״ה בכל נר מצוה. והב״ד באחרוני זמנינו לעניננו. ועפ״ז לכאו׳ נפלו כל דברינו. אלא שהמעיין היטב יראה במהרי״ל שכוונתו שמכיון ששכחה להדליק נר שבת חייבת להוסיף בכל נר מצוה. ולא שבשכחה נר מצוה חייבת ג״כ להוסיף. ולמעשה, לא ראינו שינהגו להוסיף בשכחה שאר נרות של מצוה, וגם לא להוסיף בנרות מצוה בשכחה של שבת. ודברי מהרי״ל לא הובאו להלכה בפוסקים. ועכ״פ, אף את״ל שאי״ז כוונת מהרי״ל – וכנ״ל מדבריו ניכר שזו כוונתו – הרי כל עיקר ד״ז תלוי במנהג, ומה שלא נהגו לא נהגו, וכמו שלא נהגו בשאר הדברים שהובאו שם שתתוודה וכו׳. ואכן בד״מ העתיק דברי מהרי״ל בשינוי ״צריכה כל ימי׳ להוסיף על נר של מצוה יותר ממה שהיתה רגילה וכו״, ויתכן לפרש דקאי בנר של מצוה דידן של שבת, משא״כ בל׳ מהרי״ל: על כל נר מצוה וכו׳.

ולמעשה, מחמת פלוגתא לא פלטינן מספק, וכיון שאין הסברות מבוררות, וגם המנהג אינו ברור כ״כ , ועיקר המנהג נהגו בו הנשים לקנוס עצמן – ראה ערוה״ש סי״א, ומנהגן לא נתברר, והעיקר שעדיין שייך הטעם שרוצים שלא תשכח בעתיד (ראה ב״ח. ואחריו נגררו כל האחרונים וכ״ה בשו״ע אדה״ז) והרי בימינו – מצאנו ראינו שעיקר השאלות המתעוררות בד״ז הן דוקא ביו״ט, וכנראה מחמת שינוי הזמן והסדרים וגם רגיל שמתארחות וכיו״ב, ובכדי למנוע הישנות השכחה עוה״פ – רגיל הנני להורות שתוסיף רק ביו״ט, או במקום דחק – שתוסיף לפחות פ״א ביו״ט הבא, שיהא לה היכר. ומועיל גם שיהא לה כפרה לתקן עוותא. וכן קיבלתי.

שוב מצאתי שדן בכ״ז בס׳ כתבי ר׳ אייזיק ונגע בחלק מהסברות האמורות, ועיי״ש עוד טעמים לחלק בין שבת ליו״ט, ושאין ללמוד ממנהג שנהגו בשבת לגבי יו״ט. ועוד ילה״ע, ועד״ז כתב שם, שאפי׳ את״ל שחייבת להדליק עוד נר ביו״ט, אין טעם לקנוס שתוסיף בנרות שבת, שהרי הטעם הוא שתזכור להזהר מעתה בכבוד יו״ט, ומאי שיאטי׳ דשבת, שכבוד שבת מצוה באנפי נפשה. ומזה מובן, גם להיפך.

ולמסקנא, בסו״ד נשאר בספק בהנוגע למעשה, ולא העלה מסקנא ברורה. ומחוורתא כמו שכתבנו לעיל.

 

 

#1381