Article: Mezuzos in Offices and Schools

 

Do I make a Brachah when putting up a Mezuzah on a public property, like a school building? or a store?

No. Read on for more details.

 

Article: Mezuzos in Offices and Schools

An office requires a mezuzah, which should be affixed without a brachah. The law of arvus (our responsibility to see to it that other Jews perform mitzvos) dictates that if the boss is Jewish we should encourage him to put up mezuzos on all the doorways throughout the office. However, if he chooses not to, we should at least affix a mezuzah to the room or cubicle we work in.

Although business is no longer conducted in the marketplace as in days gone by, but rather in offices and stores which are permanent structures—and in addition, they fall under the category of beis ha’otzros (storage rooms), which require mezuzos—the halachah remains the same: since they aren’t intended for occupancy around the clock by day and by night, mezuzos are affixed without a brachah.

Similarly, while schools, yeshivos, and batei midrash are required to have mezuzos, affixing them is usually done without a brachah, since people don’t normally spend the night there. However, the mezuzos in a yeshivah and beis hamidrash which house a dormitory—and according to some poskim, a dining room qualifies as a residence as well—should be affixed with a brachah. Therefore, mezuzos should first be affixed to the actual rooms of residence with a brachah while having the mezuzos for the rest of the building in mind, and then mezuzos can be affixed to the beis midrash proper.

 

Sources:

ברמב״ם הל׳ מזוזה פ״ו ה״ט שחנויות שבשווקים פטורין מן המזוזה מפני שאינן קבועים לדירה.

והנה, בט״ז יו״ד סרפ״ו סק״י שאין לברך על חנויות שבשוק שאין נמצאים שם בלילה. ובשו״ת סת״ם למהרש״ק (הל׳ מזוזה ס״ו) שד״ז הוא רק בחנות, משא״כ בדירה גמורה דסגי בדירת יום. אבל בחמו״ד כת״י שכ״ה בכל דירה.

ובפת״ש שם סק״י הביא מד׳ יד הקטנה פ״ב סקכ״א שבמונח סחורה בחנות בלילה חייב. ועיי״ש ביד הקטנה דל״ג מביהמ״ד שיושבים שם כל היום. ומבאר שכוונת השו״ע רק על חנויות בימי השוק. (והב״ד גם בנתיב החיים לדה״ח סרל״ו ס״ח). וכן מורה ל׳ היעב״ץ בסידורו הל׳ מזוזה ס״ה (ועיי״ש סי״א). וכ״ה בקשו״ע סי״א סי״ד. ערוה״ש סרפ״ו סכ״ו. שו״ת רב פעלים ח״ב יו״ד סל״ו.

אולם, אפי׳ בבית האוצר גרידא כתבו הרבה אחרונים שאין לברך – ראה מק״מ סרפ״ו סק״א. ועוד. וראה שו״ת מנח״י ח״ח סצ״ו. שבה״ל ח״ב סקנ״ו בהערות לשו״ע סרפ״ו ב״ב. [וגם להעיר שי״א שבבית האוצר אינו חייב רק כשפתוח לבית (ראה שיח יצחק יומא יא, א ד״ה בית אוצרות. וכ״כ כבר בתשוה״ג (שערי תשובה סרנ״ז). אבל ראה מק״מ סרפ״ו סק״ט. ואכ״מ. ועפ״ז, עיקר חיוב בבית האוצר שמשמש עבור דיור ביתו (ראה שו״ת בא״מ ח״ב ספ״ה). אלא שלא נתקבלה ההלכה כן. ולהעיר גם משו״ת זרע אמת ח״ג סקמ״ו שאין העולם נזהרים לתקן מזוזות בבית האוצר, שסמכו על הרמב״ם].

ובפרט כשהאוצר הוא טפל לעיקר השימוש (ראה שו״ת אג״מ יו״ד ח״א סקע״ח. וכבר העירו מאכסדרה שבאינה פתוחה לבתים פטורה, אף שדרך להניח בתוכו כלים (ראה רשב״א ב״ב יא, ב ד״ה אבל)). וסברא זו בנדו״ד בפרט, ראה בשפ״א על אתר בכוונת הט״ז במש״כ דלא דמי לבית האוצר. וכ״ה בשו״ת רב פעלים הנ״ל. וראה בחזו״א או״ח סק״י סקכ״ח בנוגע לבית חרושת שאוכלים שם. (ועדיין יש מקום לחלק בין עיקרו לכך, או שאין עיקרו לכך ומ״מ מיועד הוא גם לזה, או שאינו מיועד לזה ג״כ. ואכ״מ).

וגם בביהמ״ד יתכן שצ״ל שלומדים גם בלילה – שו״ת שרידי אש ח״ב סי׳ פ. וראה בית דוד ביסטריץ סרפ״ו ס״י שלהט״ז צ״ל לימוד בלילה ג״כ.

והנה בד׳ הט״ז במה ד״לא דמי לבית האוצר דהתם שם תשמיש השייך לו אין חילוק בין יום ללילה״ – יל״פ כוונתו באו״א, דמיעקרא קשיא לי׳ שגם בבית האוצר אין בעה״ב נכנס בלילה, שהרי עיקר חיובו מה שנכנס ויוצא שם (דרישה סרפ״ו סק״ב – הובא גם בש״ך שם סק״ב). ותי׳, שבבית האוצר גוף תשמישו הוא גם בלילה. וכ״כ בדה״ח הנ״ל. והיינו שבחנויות (אף שי״ב סחורה) א״ר לדירה בלילה. (ולפ״ז צ״ל שמה שמניחים שם סחורה אי״מ כ״א בבית האוצר ממש, שמה שבעה״ב נכנס לשם הוא דבר השייך מצ״ע גם בלילה, ונק׳ שראוי לתשמישו בלילה, אלא שבפועל כיון שישן אינו נכנס. אבל בחנות, גדר תשמישו הוא מה שמתעסק שם במו״מ, ואינו ראוי לשימוש בלילה). וכעי״ז כתב במק״מ סרפ״ו סקל״ו בהחילוק בין ביהמ״ד דחזי לדירה בלילה, משא״כ בחנות שאין קונה בלילה.

וראיתי למי שפי׳ בכוונת הט״ז, שבבית האוצר דרך תשמישו הוא שאין נכנסים בלילה, ומשו״ה מחוייב גם באופן כזה, משא״כ בחנות שהמחייב הוא גוף הדיור, והרי הדרך לדור ביום ובלילה. (אלא שיש חדרים המיוחדים יותר ליום כגון חדרי אכילה, ויש חדרים כגון חדרי שינה עבור הלילה, ומשלימים זא״ז, ושניהם חייבים במזוזה. וצ״ל, שעיקרו של חנות הוא לעבודה ואי״ז בגדר דיור כלל). ודוחק.

ועפכ״ז יש לדון בנוגע לבית הספר המשמש רק בסיום או בחלק מהיום. ועד״ז בחדר אוכל שבמוסד (משא״כ באכילה שבמשרד, שהאכילה טפלה להעבודה).

ובנוגע לפנימי׳ בישיבות – כ״ה בכ״מ. ולהעיר ממרדכי הלק״ט סתתקס״ב.

ומש״כ בשו״ת בא״מ ח״ב סצ״ה לפטור בפנימי׳ – צ״ב טעמו. ובשלמא בתלמידים שבפנימי׳ שאין להם לברך לפי שברשות ההנהלה להחליף מקומם. אבל על ההנהלה, ודאי מוטל חיוב ברכה.

 והן אמנם ידוע מש״כ הפוסקים לגבי לאזאריט״ו (כפה״נ בית הבראה ובית לבידוד למחלות מדבקות) שמכיון שהנהלת המקום יכולה להעבירו מחדר לחדר בכל שעה נק׳ שאין לו בית. [ולהעיר, שמדברי רבותינו נשיאנו לגבי בית האסורים (כסיפור הידוע – ראה סה״ש תש״ב ע׳ 82, נת׳ בלקו״ש חי״ט ע׳ 236 ואילך) מ׳ קצת שנקטו כהפוטרים בבית האסורים מטעם שה״ז דירה בע״כ ולא מטעם הנ״ל. (ועכ״פ ברור שלא נקטו כהמחייבים). ויל״ע בזה].

ולכאו׳ ה״ה והוא הטעם לגבי בחורי ישיבה. ועפ״ז ה״ה בנוגע לחדרי שינה שבבית ההורים. (אא״כ נאמר שאי״ז חסרון בבעלות כ״א מדין דירת עראי, וא״כ כיון שאין מעבירים בפועל בד״כ אי״ז בגדר דירת עראי). אבל סו״ס חייבים ההנהלה או ההורים במזוזה שם.

(וגם הו״ע חזר בו בשו״ת בא״מ ח״ג סק״פ, וכ׳ לחייב מדין בית האוצר. ושם כתב יתירה מזו, שה״ז כבעלי אכסניא המחוייבים לקבוע בברכה בחדר אורחים). ולכאו׳ אין לחלק בין זה לביהמ״ד שיש בית בית דירה לאורחים, שחייב במזוזה.

ועפ״ז כתבנו כבפנים. ובש״ך סק״כ שיברך בבית דירה ויהא דעתו על קביעות המזוזה בביהכ״נ.

בחיוב הפועל מדין ערבות – ראה שו״ת מנח״י ח״ב ספ״ג.

 

 

From Halacha2Go Archives
#464