Article: May I Make Ice Cubes on Shabbos?

 

One of the prominent poskim of the past generation, R. Dov Berish Weidenfeld, who was the Tshebiner Rav and author of Dovev Meisharim, ruled that freezing water to make ice cubes on Shabbos is not permitted due to the prohibition of molid (creating a new entity), or nolad (benefiting from something that came into existence on Shabbos). Other poskim argue that it might be similar to the melachah of boneh (using existing ingredients to construct something).

However, the majority of poskim rejected both these positions and ruled that making ice cubes on Shabbos is permitted, provided they are intended for use on Shabbos. In a case where there is a tzorech (need), there is even more room for leniency, as the Rama tends to be lenient regarding similar aspects of nolad on Shabbos and Yom Tov if there is a tzorech. Obviously, this discussion doesn’t refer to an automatic ice-maker which is forbidden to be used on Shabbos and Yom Tov.

 

Sources:

בסוגיא זו דנו כו״כ אחרונים מכמה צדדים. ואא״פ להעתיק כל המובא בעניננו, כי האר״ש רחבת ידים היא, ואין לנו אלא לצטט עיקרי הדברים, וראיתם את האר״ש מה היא, כי מציו״ן תצא תורה, בספרי המלקטים שבנו אצלם ציו״ן המצויינת.

ונקודת הדברים, שכשאינו מרסק בידים והוא נימוח מאליו, קייל״ן (רמ״א סשי״ח סט״ז. אדה״ז שם סכ״ז) שבמקום הצורך אפי׳ לכתחילה יש להקל.

ובפי׳ צורך כאן – כ׳ הלבוש ״צורך אורחין וכה״ג״. ולכאו׳ כל שהוא צורך שבת – ג״ז בכלל. וכ״ה להדיא במשנ״ב בשעה״צ ס״ק קלג. וכ״כ בשו״ת צי״א ח״ו סל״ד סקי״א (לעניננו – הקפאת נוזלים). ואילה״ק שלפ״ז הכל בכלל, ומהו פשר ד׳ הרמ״א (שם סט״ז) שנהגו להחמיר – שהרי יל״פ באופן שיש לו מאכלים שנימוחו כבר. וגם פשטות ד׳ הרמ״א מיירי גם בדברים שאינם אוכלים, ואי״ב משום עונג וצורך שבת. [ובשבת כהלכה ח״ג פיז בבי׳ סקי״ב אזיל בתר איפכא, ודעתו דעת נוטה שצ״ל צורך גמור. ודייק בלישנא בשו״ת דובב מישרים ח״א סנ״ה שכ׳ ״לצורך גדול״. ולא ניחא להו למארייהו למימר הכי, ולדייק כ״כ בלשון הרהמ״ח הנ״ל. ונראים הדברים דאגב שיטפי׳ נקט הכי].

וכעת ניהדר אנפין לנדו״ד – הנה בשבה״ש (מעשה חושב דיני מלאכה שאינה לקיום ס״ב) הב״ד בעל פתה״ד (סשכ״ה סק״א) לאסור באופן ההקפאה שבימיהם משום נולד ובונה. ובשבה״ש הקשה עליו משה״ק. ולהוסיף, דהתם מיירי בדעביד עובדא, ולא כשנעשה מאליו וממילא, כבימינו.

ואף ששו״ת דובב מישרים הנ״ל ר״ל שחמור יותר מהמסת שומן, עיי״ש סברתו – מ״מ להלכה למעשה לא נתקבלה סברתו. והאריכו באחרונים בכמה טעמים לחלק בין הדבקים. וכ״פ להתיר בשו״ת מהרש״ג ח״ב סק״ג. ראה בהנסמן בשבת כהלכה פי״ז סצ״ג ואילך. ועיי״ש שבכמה אופנים המצויים, גם לדעת המחמירים מותר. וראה גם בהנסמן בפסקי תשובות סש״כ (מהדו״ח) סקט״ז. בנין שלום סש״כ ס״ט ע׳ קמד ואילך.

ובשערים מצויינים בהלכה לאאזמו״ר זצ״ל (סי׳ פ סקי״ח) הוסיף טעם לשבח במציאות ימינו שהקרח משמש בד״כ עבור משקה. וראה גם בשו״ת אמרי אברהם או״ח סי״ז.

ועייג״כ בשו״ת צי״א הנ״ל בארוכה שביסס טעמי ההיתר. ובפרט ע״פ דעת אדה״ז בשולחנו (סשי״ח סכ״ה) בגדר האיסור. ואמור רבנן בכפיל״א – ראה גם מש״כ שם עוד (ח״ח סי״ב).

ובאמת, כמעט מפורש הדבר להיתר, דקייל״ן (שו״ע או״ח סשי״ח ס״ג) שמותר ליתן ביצה בחמה, אף שנהפכת מנוזל לגוש. ולכאו׳ זו ראי׳ שאין עלי׳ תשובה.

ובדיעבד, ודאי שאין מקום לאיסור גם שלא במקום צורך, לדעת אדה״ז שם שטעם האיסור בדיעבד הוא משום גזירת משקין שזבו, וכ״ז ל״ש בנדוננו. (ואוי״ל ג״כ שבמקום דל״ש גזירת משקין שזבו בדיעבד, לא גזרו משום מוליד גם לכתחילה. אלא שלא מצאתי סימוכין לסברא זו).

ובקובץ תפארת יהודה קלמן ע׳ 423 כ׳ לדייק מל׳ אדה״ז לאסור איסר בעניננו. ואין דבריו מוכרחים כלל כאשר יראה כל ישר הולך.

 

 

From Halacha2Go Archives
#448