What Bracha do we make on Bamba/Popcorn/Techina?

The Bracha on Bamba is Shehakol.

The Bracha of popcorn is Ha’adama.

Sources & Explanation:

ראה שוע״ר סי׳ ר״ב סי״ז, סדר ברה״נ פ״ז כב.

Some have argued that the Bracha of peanut products such as Bamba is Ha’adama because most of the peanut planting is done for such purposes, but many counter arguments were advanced to explain why the Bracha should still be Shehakol.

The main difference between Bamba and Popcorn is that (at least in most plants) Bamba is made from ground pieces of corn and peanuts that have already lost their natural form and also lost their original taste completely. See Seder Birchos Han’henin previously quoted.

וראה גם הלכה ברורה יוסף חלק י בשו״ת אוצרות יוסף י בארוכה.

Question:

What Bracha do I make on Techina?

Answer:

שהכל נהיה בדברו. After-bracha is בורא נפשות.

Because the sesame seeds are processed into a paste, the bracha changes to שהכל.

Sources:

האריכו בכמה חילוקים. ודנו בנוגע לשוקולד ולבמבה, ומוצרים מסויה.

ונקודת הענין, שיצא מתורת פרי, ושהוא שינוי גמור, ונשתנה מראהו וטעמו לגמרי. ודומה לסוכר. וע״פ משנ״ב רב בבה״ל טו ד״ה על.

וכעין פת קטניות לדברי אדה״ז בסדר  רב, יז בסופו במוסגר ובלוח ברכה״נ י, כד, שיצא מתורת פרי לגמרי יותר משינוי קמח או פירות נימוחים. ושם דרך לעשות מהן פת. (אבל שם היא דרך לפעמים – ראה סדר ברכה״נ ז, כד) ולא ממש דרכו. וראה אצלנו שאלה א למעלה וש״נ. וראה שו״ת מחזה אליהו ב, ח. שו״ת שבה״ל י, מו, ב. מגילת ספר ברכות ז, ג. ועוד.

והביאו מדברי הפוסקים לגבי קמרדין הנקרא בימינו לדר, אף לדעת השו״ע, לפי שיש בו שינוי השם והטעם – ראה ברכ״י רב, ב. שו״ת ברכת יוסף ידיד ב ע׳ כו. יבי״א ז מילואים ע׳ תכז. וכן בעודה משקדים טחונים, ראה בית מאיר רב. אלא שבהנ״ל לאו דוקא שכך דרכם.

ובכלל בגדר אורחי׳ בהכי תלוי אם הולכים לפי מין הכללי או הזן המיוחד.

והנה, מפורש בעניננו אפילו בשומשום טחון, בב״י רד מדברי אבודרהם ברכות ד, ובמג״א רה, ט, יג, לברך האדמה. וכתב שם במג״א שצ״ל מפני דאין צורתן עליהם כלל. והאבן העוזר, הובא במשנ״ב רה, יז, חולק מחמת שדרכו בכך. (ומש״כ שהיא ט״ס באבודרהם – הרי מפורש הוא בבה״ג ברכות ו. וכן באשכול כט. ועוד). ולא נראה שנחלקו במציאות. וראה מה שביאר בשו״ת אג״מ א, סה שכיון שדרכו בריסוק רק להוציא שמן ולא לאכלו מרוסק ברכתו שהכל. ויש כתבו ששמן טחון דאני שהוא אחרי קלי׳. וראה עוד בזה בפתח הדביר רד, טז –  מב, ד, שם רה, ו – מח, א. בא״ח פינחס יב. תורת חיים סופר רה, יא. ועוד. גם אבל בשו״ע אדה״ז רב, יז וכן בסדר ברה״נ ז, כב אכן מפורש שהטעם בשומשום שטחנו היטב הואיל ואין דרכם בכך. וליתא להרבה מחילוקים הנזכרים. ואכתי יש להעמיס כסברת אג״מ, שג״ז בגדר אין דרכם בכך. ודוחק.

אמנם, יש שר״ל שדרך אכילת שומשום מצ״ע הוא לאכול הגרגיר אלא שבמציאות עושים הרבה מוצרים משומשום. וצע״ק החילוק. ועיקר הענין, שאין עיקרו עומד לטחון. ובימינו עדיין נראה שרובו עבור שמן. וכן בסויה.

ובכל אופן, כ״ז בנוגע לשומשום טחון. אבל טחינה גרע טפי שהוא כמשקה ממש, ראה פתה״ד שם מג, ד ד״ה עוד הקשה, ובמשנ״ב שם גם בדעת אבן העוזר אם לא שעשה מהן משקין. (אמנם באמת באבן העוזר מיירי בסוחט לשמן ולא בריסק. ובמשנ״ב סתם הדברים). וכן המנהג פשוט במיץ תפוזים. וכן מוסיפים הרבה חומרים אחרים. וראה שו״ת שבה״ל ז, כז. הנסמן בהלכה ברורה יוסף רב בבירור הלכה ל. ועוד פרט בדבר, שנאכל תמיד כטפל, ואינו ראוי לאוכלו לבדו. ולא מסתבר שנקרא אורחי׳ בהכי כשאכילתו כטפל, נוסף להסברא שבכלל כשאין כך דרך אכילתו מברך שהכל.

#9589
#51890