« go back

Article: Is celebrating anniversaries a Jewish thing?

 

There is a particular appeal to round numbers, usually associated with birthdays and anniversaries, when a big deal is made of the celebrant and their milestone. There is not much support for this common practice within Torah literature of yore. The Arugas Habosem writes that celebrating a landmark birthday may actually be chukas hagoyim (non-Jewish practice that is Biblically banned).

Nonetheless, we do find that there were Gedolei Yisroel who have commemorated these milestones publically—such as a sixtieth or seventieth birthday (often marking it as a celebration of note with the recital of shehechiyanu). It has become increasingly popular in the most strictly observant communities to mark the yahrtzeit (anniversary of passing) of a distinguished personality in a special manner when it reaches round numbers: 25, 50, 75, and on. Indeed, these events are commendable, as they enhance yiras Shamayim (fear of Heaven) among the participants. Poskim subsequent to the Arugas Habosem argue that such a Torah-true experience would have been encouraged by the author himself, and his admonition applies to the type of festivity that has negative results.

When the guest of honor is an adam chashuv (a prestigious individual) and a role model, or the dear departed is a tzaddik whose works and accomplishments are promoted at the commemoration, it is certainly endorsed by halachah.

 

Sources:

חגיגת יובל השבעים וחמש: מנהג יהודי?

שו״ת ערוה״ב או״ח סרט״ו (במהדו״ח. ולא נמצא במהדורות שלפנ״ז). אבל ניכרים הדברים מתוך התשובה שכתב כן משום מעשה שהי׳. וראה גם מש״כ מר ברי׳ בשו״ת מגדלות מרחקים סל״א. ועד״ז בשו״ת ויען יוסף (לנכדו) או״ח סע״ג. וכן העלה בשו״ת בית דוד לייטר סקע״ו שאין כאן שום בית מיחוש. (וראה שו״ת להורות נתן ח״ט ס״ה סק״ה. שרגא המאיר ח״ד סס״ט. ועוד).

וכן המנהג פשוט בכ״מ. ומצאנו גם ראינו בכ״מ מכתבי ברכה מגדולי ישראל לאירועים כיו״ב.

ובאמת, גוף הענין לחגוג יום מלאות שבעים שנה מקורו טהור בירו׳ יבמות פ״ח ה״ג. (וראה במקור חסד מרגליות לס״ח סרי״ג סק״א. נפש חי׳ (להנ״ל) או״ח סתמ״ד ס״ז). וראה גם בשו״ת חו״י ס״ע – הובא בפת״ש יו״ד סוסי׳ ריז סקט״ז ובפמ״ג סתמ״ד במ״ז סק״ט. וראה שו״ת בית ישראל לנדא סל״ב.

וכן נהגו כו״כ גדולי ישראל (ראה ישרי לב ב, ב. שמח נפש (גאגין) מערכת ש (פא, ב). לקט הקמח החדש סקל״א סקס״א. גנזי חיים (פלאגי) מערכת יו״ד סקט״ז. וראה שיחת י״א ניסן תשל״ב).

[ועד כדי כך שכמה נהגו לברך שהחיינו בשו״מ. ואכ״מ].

וע״ד הכינוי יובל השבעים – ראה חסד לאברהם ברודנא ח״ב ע׳ ו.

ועד״ז בנוגע לגיל ששים – ע״פ מו״ק כח, א. וראה לקט יושר ח״ב ע׳ 40. חסל״א סרכ״ג ס״ח. בא״ח פ׳ ראה ש״א ס״ט. וראה לקו״ש ח״ה ע׳ 132 ואילך. וראה שו״ת מהרא״ב ח״ב סס״א.

ובגיל חמשים – ע״פ תוד״ה כרת – שבת כה, א, וד״ה אשת – יבמות ב, א בשי׳ הירוש׳ בכורים פ״ב ה״א. וראה שו״ת כת״ס יו״ד רסי׳ קמח. אפרקסתא דעניא סקכ״ג.

וכן בגיל שמונים – ע״פ מו״ק שם. (וראה שו״ת חכ״צ סמ״ט. עין זוכר להחיד״א מערכת ב סקכ״ג). ונז׳ מזה בקול החיים פלאגי בהקדמה (ב, ב). וראה שו״ת בית ישראל שם.

וראה בארוכה בהנסמן בקובץ כבוד חכמים (תשמ״ב – שמונים שנה) ע׳ קצט ואילך. ושם גם בקשר לגיל תשעים ומאה. ואכ״מ.

וראה גם שיחת שמח”ת תשכ״ג. אור לי״ד כסלו תשל״ט. וכעי״ז באג״ק חי״ט ע׳ תה.

 

 

From Halacha2Go Archives
#640


Add Comment

Your Email address will not be published