Article: Bar Metzra (The Neighbor’s Right) when Purchasing Property from a Non-Jew

The halachah of bar metzrah grants the next-door neighbor priority to purchase a property or field that is adjacent to theirs; however, if the seller is a non-Jew, the next-door neighbor does not always have precedence. Due to the possibility that the non-Jewish neighbor might wish harm to the Jewish family—as is the case in places where anti-Semitism is rife—buying that property is considered ari avrechi lach (literal translation: I chased a lion away from you), i.e., the aspiring buyer may tell the next-door neighbor, “Listen, you should let me buy the property next door, since your non-Jewish neighbor might harm you in some way—and by buying it I am eliminating that possibility.” The same applies to a Jewish seller who is ra malalim (ruthless).

Some poskim say, though, that if the next-door neighbor is ready, willing, and able to buy the property, they should be given the option to buy it before anyone else—but only if they are able to do so without delay. The concern is that a delay in concluding the sale might result in the sale of the property to a non-Jew. There are many other aspects to the halachah of bar metzrah that are beyond the scope of today’s short halachah. In such situations, the two parties should consult a rav in order to settle the matter in an amicable manner.

Sources:

 ב״מ קח, ב. ובשטמ״ק בשם הרא״ש. טושו״ע חו״מ סקע״ה סל״ח, ובש״ך סקל״ג. וראה משפט שלום ובספרו – שו״ת מהרש״ם ח״ב ס״מ.

ונחלקו הפוסקים במקום דל״ש הסברא דאריא אברחית אי אמרינן לא פלוג – ראה משפט שלום שם. אבל ראה בכנה״ג בהגה״ט סק״ע.

ובגדר אריא אברחית – הנה בשטמ״ק ב״ק קיד, א מ׳ שהוא משום סכנה ממש. אבל בשו״ת ראנ״ח סקכ״ה, הובא בש״ך שם, דלא משום דגבר אלים הוא, כ״א משום נזקי שכנים שאין דנים בדיניהם. והוכיח כן מד׳ הטור ועוד. ולהעיר שבמאירי (עירובין סא, ב) הוסיף: שיש לחוש להיות התינוקות למדים ממעשיו. (ובאמת כ״ה כבר בשו״ת מהר״ם מרוטנבורג (פראג) ח״ד סי׳ א׳יא. ושם, על המצרן גופא).

והנה בהגהות רעק״א חדית לן כאן מילתא חדתא, דכ״ז כשאין המצרן כאן, דלא חייבו חז״ל לאשהויי מילתא ולשאול את המצרן, אבל כשהמצרן כאן כשבא לקנות י״ל דהמצרן קודם. ומציין להמבואר לקמן (סמ״ג) בד׳ הרמ״א. אמנם, סתימת כל הפוסקים ל״מ כן. וגם רעק״א עצמו כתב כן רק בדא״פ: ״נלענ״ד לדון דאפשר״. וצ״ע למעשה.

כמו״כ צ״ע מסמ״ע רסי׳ רלז דלכאו׳ מיירי גם לפני שקנה. אבל ברמ״א שם מוכרח דהיינו אחרי פיסוק דמים, שכ״ה דין עני המהפך בחררה. אבל ראה בשו״ת מהר״ם הנ״ל, ומוכח שלאחרי פיסוק דמים ה״ז מהפך בחררה גם בגוי. וכ״ה בהגהות רעק״א שם בשם שו״ת ראנ״ח ע״פ שו״ת מהר״ם. ועצ״ע בכ״ז. (וראה עלון המשפט טבת תשע״ו. ונדחק בד׳ מהר״ם).

From Halacha2Go Archives
#340 (#34020)