Are we careful nowadays to not drink water by the Tekufah? If so, when is this time?

 

There is a Halachah in Shulchan Aruch that one should not drink water B’sha’as Hatekufah (four moments throughout the year, the two equinoxes and the two solstices, which mark when the seasons of Tishrei, Teves, Nissan and Tammuz begin), since it is a Sakanah (hazard). There are many different explanations in Seforim regarding the precise nature of the Sakanah.

If one made a Brachah on water and then realized that it’s the moment of the Tekufah, one should wait until the Tekufah passes to drink the water.

Some aren’t cautious about this anymore, saying that the principle of “Shomer Pesa’im Hashem” (Hashem protects the ignorant) applies, and that if they pay no heed to the issue nothing negative will befall them. However, there are many Poskim who rule that one should not drink water during the precise moment of the Tekufah, which is marked on many calendars.

This Sakanah doesn’t apply to water that has been boiled, water that has a piece of metal in it, or water stored in a metal container.

The date of Tekufas Teves is found in the Luach Kolel Chabad and other Luchos.

 

 

Sources: 

ברמ״א יו״ד סקט״ז ס״ה שהמנהג פשוט שלא לשתות מים בשעת התקופה וכ״כ הקדמונים ואין לשנות. והובא להלכה בכל הפוסקים. וכן בשו״ע אדה״ז סר״ו סי״ד. סתנ״ה סט״ו. וצע״ק שלא הובא בשו״ע אדה״ז בדיני שמירת הגוף והנפש. וכמה טעמים נאמרו בדבר, ונאספו בספרי המלקטים, ואי״ז מעניננו כאן.

[ולהעיר שהתקופות נזכרו גם בהקדמה ללוח “היום יום” וכן בלוח כולל חב”ד. וראה לקו״ש חט”ז ע’ 98 הערה 33. חכ”א ע’ 233 הערה 33. וראה גם לקו”ש חט”ז ע’ 577. ומפי השמועה שבבית הרב נהגו ליזהר בזה].

ולא באתי אלא להעיר, במה שהעירוני כמה מידידינו שכיון שכמעט ונשכח כל הענין, ה״ז בכלל דשו בה רבים, ושומר פתאים השם. ובאמת מצינו שגם בזמנים שלפנ״ז לא נזהרו כ״כ מזה (ראה שו״ת מילי דאבות ח״ה סכ״ב סק״ג. וראה בהנסמן בשמירת הגוה״נ סמ״ז סקי״ב). ומ״מ, רובם ככולם של הפוסקים כתבו להזהיר שיחמירו בזה. וצ״ע במה שלא סמכו על שומר פתאים. (ובפרט לדעת הצ״צ אה״ע סוסי׳ יא, שכ״ה גם בנוגע לת״ח). ובפוסקים אכן הובא שומר פתאים (נוסף לשומר מצוה) לענין מים שלנו בעת התקופה, אבל לא בכללות הענין דשתי׳ בשעת התקופה. וראה באמת ליעקב (קמינצקי) פסחים מב, א שנתקשה בזה.

[ואוי״ל, ובחדא מחתא ליישב מה שלא הביאו אדה״ז בדיני שמירת הגוה״נ, דשאני דין זה שאינו משום סכנה כלל, ועפמש״כ הט״ז סקט״ז סק״ד. ומדוייק גם בל׳ הרמ״א שם שהביא כמה דברים שם משום סכנה. ושוב כתב שמנהג פשוט שלא לשתות בעת התקופה, ומ׳ שהוא גדר אחר. ועפ״ז י״ל דל״ש בזה דין שומר פתאים, שבאמת אינו משום סכנה. ובמג״א סתנ״ה סק״ח שהסכנה רק בשעת התקופה. (ובמג״א סר״ו סק״ח שגם למ״ד שיש סכנה גם אח״כ – שומר מצוה וכו׳).

ועדיין אינו מחוור כל צרכו, במה שבפרטים מסויימים (במים שלנו כנ״ל, וראה גם לקמן בנוגע לאופן החשבון) הובא בזה הל׳ שומר פתאים. וראה בשו״ת צרור הכסף ס״ו שמה״ט רק בזה אומרים שומר מצוה וכו׳].

וראה זה פלא, שלמנהג כמה קהילות נקרא עת התקופה גופא בשם ״שומר פתאים״. והכריזו ע״ד התקופה בל׳ הנ״ל (ראה בקובץ אור תורה תמוז תשנ״ב ע׳ תשסד, וכן בילקוט מנהגים ורסטיל ע׳ 331, ועוד).

והנה, בלקו״ש חט״ז ע׳ 576 בנוגע לחשבון שעה השביעית לגבי קידוש, שנוהגים ע״פ חצות האמצעי, כותב בין הדברים דכיון דדשו בו רבים שומר פתאים השם, ובהמשך לזה מביא שעד״ז הוא בנוגע לשעת התקופה ושפיכת מים.

ונ׳ שאין הכוונה כאן לגוף הענין דשתיית מים בעת התקופה, דמהי השייכות לכאן, והרי כו״כ דוגמאות בש״ס ופוסקים להענין דשומר פתאים, ומדוע נקט דוקא דוגמא הנ״ל, ובכלל – אי״מ הצורך בדוגמאות. ודוחק לומר דמילתא אגב אורחא קמ״ל כאן.

ופשוט שהכוונה לאופן החשבון, ובא לחזק מש״כ לפנ״ז שהחשבון הוא ע״פ חצות האמצעי, שעד״ז הוא בנוגע לשעת התקופה. ואכן בלבוש סתכ״ח נקט לשון שומר פתאים השם לגבי אופן החשבון של התקופה. והובא גם בשו״ת צמח צדק הקדמון סי״ד. וראה בארוכה בנספח ללקט יושר הוצאת מכון ירושלים. וזהו בנוסף למש״כ בשו״ת צמח צדק שם (ועוד) שמכיון שאין נזהרים בתקופת רב אדא, שומר פתאים השם. וראה גם עד״ז שו״ת כח שור סוסי״ב, הביאו בדרכ״ת שם סקפ״ח. ועיי״ש סקצ״א. ועפ״ז תמוה מש״כ ידידינו הרלי״ר שליט״א בקובץ העו״ב י״א ניסן תשע״א.

והנה, חכ״א טען בפנינו, שכל המים המינרליים וסאד״ע עבר עליהם התקופה. והנה, בלא״ה י״א שאין הסכנה אלא בשעת התקופה עצמה, כמו שהביא אדה״ז שם. וראה במח״ב סתנ״ה שמיישב בכך המנהג שלא חשו להחמיר כ״כ. וגם למה שהביאו הפוסקים לחשוש גם לאחמ״כ – הרי בזמנינו אינו נוגע כ״כ כיון שהמים חתומים בד״כ, ראה בד״מ סק״ז, ובמג״א סק״ט. וראה בפמ״ג שם בא״א (וצע״ק שאדה״ז לא הביא לד״ז, אף שבברזל יש חששותיך חמץ וכו׳).

ונוסף להנ״ל – מצאתי מקור להקל בסאד״ע ומים מינרליים, בפתחא זוטא לברכת הפסח סימן ג.

ועוד זאת, גם בנוגע למים שבברז – הנה בזמנינו המים בד״כ בגדר מחובר לקרקע. ועוד זאת ששוהים בכלי מתכות, או בצינורות של מתכת. ומה ששהו בשעת התקופה במאגרי המים – ה״ז כמים שבנהרות שלכמה דעות לית לן בה כיון שהוא במחובר (ראה בט״ז או״ח סתנ״ה סק״ו, וכ״מ קצת בשו״ע אדה״ז שם). אבל במים שבמקרר לכאו׳ אין כל הטעמים הנ״ל מועילים.

אמנם, בדע״ת למהרש״ם סתכ״ח כ׳ בשם מהרש״ק (הביאו בדרכ״ת יו״ד שם סקצ״ב) שבאם המים מונחים בבית שהדלתות וחלונות או הגג מברזל יש צד להקל. וראה מש״כ עוד כמה עד״ז – ראה הנסמן בשמירת הגוה״נ שם. ואף שהמהרש״ם נסתפק בנכונות השמועה – הנה לאחרונה נתפרסם (בקובץ כרם שלמה שבט תשמ״ג) עד״ז מכת״י רעק״א: כמדומה לי שראיתי באיזה ס׳ שאם יש ברזל בבית שהמים שם מהני ולא בעי׳ דוקא תוך הכלי שבו המים.

אלא, שמצינו למי שכתב שא״צ לחשוש משום שומר פתאים – ראה זבחי צדק סקט״ז סקל״ו. (אבל בבא״ח ש״ב פינחס ס״י לתלמידו וגיסו – ודר במקומו – שצריך ליזהר אך פה עירנו אין נזהרים וכו׳ ודרכנו לדרוש להם ולהזהירם תמיד שיניחו מסמר ברזל וכו׳). וראה מש״כ בזמנינו – בשו״ת מבשרת ציון מוצפי סי׳ ב. מבית לוי יו״ד ע׳ קו. וראה בהנסמן בשמירת הגוה״נ שם.

 

 

From Halacha2Go Archives
#494