On what side should the Mezuza be placed in a boiler room? There is no window in the room and the door opens outwards (hinges are on the left side).

 

On the right side upon entering the boiler room. Nonetheless, a Bracha should not be made.

 

Sources:

נחלקו בזה רבני אנ״ש, כמפורסם. ולדידי דוחק גדול לומר שהמענה (דלקמן) שיש חלון הוא דיחוי בעלמא. וכ״מ קצת ממה שהעיר כ״ק בחגה״פ תשכ״א (כ״ה באור הדרום חו׳ ה. התקשרות גליון תרצה. ובשיעורי הלכה למעשה לוין ב ע׳ קצו ובקובץ העו״ב גל׳ תתקעד ע׳ 153. וראה שם גל׳ תתשכד, ונדפס שוב בנתיבים בשדה השליחות ג, כג) בביקורו באולם הישיבה, ומסגנון הדברים שלא בא כמענה לשאלה, משמע שאכן תלוי בד״ז. וראה גם קובץ העו״ב גל׳ תתפג. וכ״כ הגרזש״ד ע״ה לכ״ק: באם השמועה אמת. לפ״ז חדר בפתח אחד שההיכר ציר הוא מצד היציאה אבל אין שם חלון כלל צריכים לקבוע לימין הכניסה. ובמענה כ״ק מאשר גוף השמועה אבל אינו מתייחס לשאלתו בפרטיות. והועתק בגל׳ כפ״ח 743 בשעתו. ויתכן שמכאן גופא שהוכחה שהסכים עמו, דאל״ה הו״ל לדלול דבריו להדיא. ואינו מוכרח. וצ״ע מש״כ בהעו״ב א׳נז.

ועדיין צע״ק, שבס׳ המנהגים נזכר המנהג לילך אחר היכ״צ ללא הסתייגות (וראה בחדרי תורתך ג בסופו, העתק מגוף כתי״ק). ונראה, שאין כל ראי׳, שהרי פשוט שהיכ״צ בא להכריע רק במקום ספק, כשאין ידוע איך הכניסה, ולאן הדלת שייכת, או איזה בית (וחדר) הוא העיקר, וכשאין אפשרות כניסה מעיקרא ל״ש לומר שיקבע לפי היכ״צ, דליכא לאסתפוקי בהא מילתא (אלא שלדידן היכ״צ מכריע גם במקום פנימי ועיקר תשמיש וכו׳. אבל לא כשלא שייך כלל ליכנס, שהרי דרך ביאתך אמרה תורה). וכמו שאין קובעים בדלת ראשית כפי היכ״צ. וכן בבית שער, שההיכ״צ מחדר הפנימי לבית שער, שפשוט  שבכגון דא אין הולכים אחר היכ״צ. (ועדיין דחוק קצת, שנתפרט להדיא בס׳ המנהגים שהוא מלבד הפתח הראשון. ומאי שנא. וי״ל בפשיטות, דמילתא דשכיחא היא ולכן נתפרט. וממנו נלמד לכל הדומה).

ובאג״ק (יב ע׳ תכד. יט ע׳ שה) שאכן שאלו באופן שכל הדלתות פונים לחדר אחר ואיך יכנס. והיינו שאכן בכגון דא עלה בספק אי שייך לומר דאזלינן בתר היכ״צ. והיינו כנ״ל שהיכ״צ מכריע רק באם אפשר ליכנס. אלא שע״ז בא המענה שילכו דרך החלון (או דרך הגג בנוגע למרפסת, כבחי״ט שם). וראה קובץ רז״ש ע׳ 57.

וממענה הנ״ל גופא מוכח כן ג״כ, דאת״ל שבאמת בכל גווני הולכים אחרי היכ״צ – הול״ל כך. (אמנם, במכתב הגר״י לנדא נעתק בקובץ העו״ב גל׳ תתקיז, הביא שהמענה הי׳ וואס ארט דא[ס] מיר זאל ער קריכען דורכן פענסטער. ואיכא למישמע, שזה גופא ר״ל בהמענה, שאין נפק״מ אם יש אפשרות כניסה. אבל נוסף לזה שאי״ז מסתבר, הרי בשאר המקומות לא הועתק בלשון הנ״ל).

ובטעם שחלון מועיל בכגון דא. כבר שקו״ט בכ״מ – ראה בהנסמן לעיל. יגדי״ת נ. י. גל׳ סד ע׳ קפה. קובץ אור ישראל גל׳ סב ע׳ לג. תפארת איש ע׳ תט. ועוד.

איך שיהי׳, באם לא יעשה כבפנים יתכן שלא יצא יד״ח כלל, משא״כ באופן הנת׳ הרי יצא יד״ח כהסוברים שבכלל לא אזלינן בתר היכר ציר, ואם כדעת רבותינו נשיאנו – לי״א שבנדו״ד לא אזלינן בתר היכ״צ. וד״ל.

העדר הברכה – שיש פוטרים בחדר הסקה, שא״ר לדירה, או שנכנסים בו לעתים רחוקות, אף שבד״כ נראה עיקר לחייב, כבית העצים. וכן סתמו רוב פוסקי זמנינו – חובת הדר פ״ב הע׳ יד. משנ״ה ו, קפז. ועוד. ונוסף לזה דעת הרמב״ם לפטור בבית האוצר בכלל. וכמ״פ אי״ב דע״ד, אם מנכים החלק שהמכונת הסקה נמצאת, ובאופן שמחוברת לקיר.

 

 

#1008