Someone forgot to recite Havdalah on Motzaei Shabbos and therefore made Havdalah on Sunday, but mistakenly included the Brachos on the Besamim and candle. What should they do?
If they realized their mistake immediately after reciting the Bracha on the Besamim or the candle, they should recite Hagafen, followed by the Bracha of Hamavdil.
If they only realized their mistake during or immediately after the Bracha of Hamavdil, but before drinking the wine, they should recite Hagafen immediately after Hamavdil and before drinking the wine.
If they only realized their mistake after drinking the wine, they do not need to repeat Havdalah.
Sources:
שיש כאן הפסק בין ברכה לטעימה. ול״ד למי שבירך על אור שלא שבת שנחלקו הפוסקים אם מברך בפה״ג שוב. וכן דנו במי שבירך על הבשמים ולא הצליח להריח. והארכנו בכ״ז וכיו״ב בלוח טבלא דיני שכחה וטעות, דהכא אינו מענין הבדלה כלל. ונידון דומה יותר ט״ז תרכד, ב. ואף לדעת אדה״ז שם ג – אפשר שהכריע לדינא שמברך על בשמים ולא רק מספק, או שבמקום שמברך מספק אינו הפסק. ועיקר, דשאני הכא שהוא בחול ולא במוצ״ש, ראה אדה״ז רצט, ט. ומפורש שם שגם ברכת בשמים היא הפסק. ונתבאר בשו״ת שרה״מ ו, קסא בסופו. וכבר כ״כ בחי׳ רשב״ץ ברכות נג, ב. וכ״כ יד אליהו רגולר פסקים יח. ושם שהוא כמו שבירך המוציא בין ברכת היין להבדלה. וראה הגהות הגרא״מ הורוויץ פסחים קג, א ד״ה מרתא.
והוא דלא כהסברא לחלק בין בשמים לנר, ראה א״א מבוטשאטש רצט, ו. מנחת שלמה פסחים קו, א. שש״כ סב הערה מט. הגרח״ק באריה שאג שלב – ע׳ תקיז. וסברתם נמצא במור וקציעה רצט. ולדידהו, משו״ה הזכירו בפסחים קו, א רק אור ולא בשמים, שבאור איכא קפידא שלא לברך. אכל בשמים מברך בכל שעה. אבל מפורש בטור שם להשוות בין בשמים לנר, וכמ״ש הב״י שם , שנלמד במכ״ש (לענין לכתחילה עכ״פ). ומשמע שלכן לא הזכירו בשמים דאתיא מק״ו. וכ״ה במאירי פסחים קה, א ד״ה וכן. וראה מגן אבות למאירי ענין הד׳. מאירי תענית ל, ב. מהר״ם חלאווה פסחים קו, ב. המכתם פסחים שם. המכתם ומאורות ורשב״ץ (אבל ראה שם שנשאר בצ״ע) ברכות נג, ב. ס׳ הפרדס שער ט. אר״ח הבדלה כב. כלבו מא. אבודרהם סדר מוצ״ש. ס׳ הבתים קידוש שער ג. ואדרבה, איכא דסברי (ראה מכתם פבחים וברכות שם. מאירי פסחים. וכלבו וראר״ח בשם המכתם. רשב״ץ שם. ועוד) שעל האור חייב לברך כשנהנה, בכל עת שמבדיל, אבל על הבשמים אין מקום לברך רק במוצ״ש.
ובאמת חזר בו היעב״ץ כמופיע בסידורו בהגהות מכת״י שכוונתו שיברך לפני בפה״ג. והאריך בקובץ שני לוחות הברית מילה מנחה למלך ע׳ לח ואילך.
#56350
