What is our approach to various Tefillos and Bakashos? How do we know what is actually a real Tefillah?

Question:

I was asked about תפילת רבי ישמעאל, but in general, what is our approach? How do we know what is actually a real תפילה?

Answer:

In general, each tefillah needs to be examined on its own as to its authenticity and source.

Regarding this particular tefillah, to the best of my knowledge, the first source for this tefillah in print is the book אמתחת בנימין, printed in the year תע״ו. Note, however, that there are various changes there to the standard version.

This prayer is also printed in עתרת החיים. The text there is somewhat longer.

As to the attitude in general towards saying supplementary tefillos, we often take the approach that we should not engage in extra stuff, as our intention and focus is not that strong these days. We should reserve our focus for the primary mandatory prayers.

Sources:

בנוגע לתפלות כיו״ב – בדרך כלל אין נהוג לומר מה שלא הובא בסידור (ודאדה״ז).

ובכלל, בברכות סא, ב שלעולם יהיו דבריו של אדם מועטים לפני הקב״ה שנאמר – קהלת ה, א –  אל תבהל על פיל וכו׳ ע״כ יהיו דבריך מעטים. וראה פי׳ הגר״א ברכות שם. וראה פי׳ הראב״ע לקהלת שם באריכות. וכן נפסק בטור או״ח א, שטוב מעט בכוונה מהרבות שלא בכוונה. ובדברי חמודות על הרא״ש, ברכות ט, פד שהוא כעול על רובא דרובא וממעטים הכוונה ואין זה נכון כי טוב מעט בכוונה וכו׳ ומי שיש לב להבין וללמוד די לו בתפלות המחוייבות מאנשי כנה״ג. והובא לדינא בשו״ע אדה״ז מהדו״ב א, ט, ומהדו״ק שם ט. ובמט״י או״ח א, ד הב״ד ד״ח שם, והאריך ג״כ שלא טוב המרבה בתפלות שלא תיקנו אנשי כנה״ג. וראה גם בשו״ת לב חיים או״ח ז עד״ז.

ובכ״מ ע״פ הזהר ח״א רלד, א בסכנה שבתפלת יחיד. ובדבש לפי מערכת ת, כ שכמו צער עלה על כמה תפלות פרטיות שלא בזמן תפלה.

ועוד, שע״פ הטעם בתפלת נדבה דלמה לי גו׳ – ראה טושו״ע סוסי׳ קז – מובן מזה גם בנוגע לשאר תפלות, אף שאינו בתפלת י״ח, ראה מזה בלקו״ש טז ע׳ 578. ושם בנוגע לתחינות בעת הדלקת נרות שהושמט בשו״ע אדה״ז. וראה אצלנו כאן:

Yehi Ratzon . . Sheyiboneh Beis HaMikdash During Lighting Shabbos Candles

וראה גם באג״ק טז ע׳ ער ממקרא מפורש בקהלת שם, ובפי׳ הראב״ע שם באריכות. וכן הובא שם מש״כ בפע״ח ש״א בתחילתו בשם האריז״ל אפילו בנוגע לפיוטים ולפזמונים, רק מה שנתקנו על דרך האמת, אך אלה האחרונים שלא ידעו דרך קבלה – אינם יודעים מה שהם אומרים, וטועים בסדר דיבורם בלא ידיעה כלל. וראה גם אג״ק יב ע׳ יט.

ואפילו בנוגע אמירת פסוקים – ראה אג״ק יח ע׳ שסב. ובהמשך לזה שם ע׳ תל.

#51306