Article: Horseback Riding for Women

Once upon a time the camel, horse and donkey were the primary means of transport for both men and women. There are guidelines for men: they may not ride an animal bareback—they are required to use a saddle.

There are guidelines for women, as well: When Torah sources speak of a woman on horseback, she is always “sitting” as opposed to “riding.” The Gemara explains this distinction to mean that riding astride is deemed a breach of tznius (modesty) for women. Traditionally, the side-saddle was the preferred method of travel for modest women in both Jewish and (l’havdil) non-Jewish circles.

In this day and age, when riding is no longer necessary for travel, it is not proper for women to ride in public altogether. Women and girls who wish to go horseback riding for recreation should adhere to the guidelines of tznius (as when engaging in all sports): they should ride side-saddle, in long skirts and in all-female company. (There are a small number of sport clubs in the modern age that support the historical use of side-saddles for women. Someone who wishes to make use of them should research well for possible venues and safety concerns.)

Sources:

ראה בפסחים ג, א ובפירש״י שם: אין דרכה של אשה לרכב. ורק בגמל מחמת ההכרח משום ביעתותא. ובפירוש רבינו חננאל, שגנאי הוא לה. ופשוט, שגנאי לא רק להזכיר פיסוק רגליים, אלא גם – וכל שכן – גוף המציאות, כשאפשר באו״א. ומה שנזכר בראשונים הגנאי בנוגע הזכרת הענין, היינו רבותא שאפילו שרוכבת גנאי להזכירו כך. ובסגנון אחר, שאף שרוכבת כיון שהוא בצורה אחרת נקראת בשם אחר, שגנאי להשתמש באותו מטבע לשון. וראה שפ״א שם. הגהות רא״מ הורוויץ שם. וכן הבין בפי׳ יד רמ״ה דלקמן, שהכתוב קראו באשה מושב, דרכיבת אשה לא מקריא רכיבה משום דלית בה פיסוק רגל. וכ״מ במאירי פסחים שם. ובבן יהוידע פסחים שם, דאורח ארעא שתהא יושבת על הבהמה בלתי פיסוק רגליים. וכ״ה בפי׳ לתלמיד הרמב”ן (בקובץ הדרום יא ע׳ 44): לפי שאין הגון באשה רכיבה ופיסוק רגלים. וראה שטמ״ק כתובות י, א ד״ה ולאו. וכ״ה בכ״מ בצורת רכיבת אשה שהיא מן הצד, ראה נדה יד, א ובפירש״י ד״ה דמטרטין. ב״ב עח, א ובפי׳ רבינו גרשום. יד רמ״ה שם. ב״מ עט, ב ובבן יהוידע שם בפי׳ השני. פירש״י עירובין ל, ב ד״ה שידה. גיטין נה, ב ד״ה ד״ה שקא. שם סח, א ד״ה שידלא. פי׳ הר״ש כלים יח, ב. רי״ו הובא בב״י חו״מ קצז. הגהות יעב״ץִ ב״מ ט, ב. ובימינו – ערוה״ש חו״מ שם ז. קריינא דאגרתא ב מכתב מד.

From Halacha2Go Archives
#635 (##54036)