Shopping for Clothing During Sefirah
Question:
Nowadays when we don’t say Shehechiyanu on clothing, is it still a problem to buy clothing during Sefirah? What about jewelry, coats, shoes or accessories?
Answer:
There is a Minhag* with sources in early Poskim to not buy clothing during Sefiras Haomer (except for Lag B’omer). However, in a pressing situation (i.e., where one will have a financial loss, or they will be uncomfortable until new clothing is bought) and one can’t wait until Shavuos, one may buy clothing during Sefira (however it is best if it is first worn on Shabbos or Lag B’omer).
All this applies to clothing that are considered ‘Choshuv.’ However, regarding clothing which are less significant, there is more room to be lenient.
Follow up Questions and Answers:
OK. So practically, what is considered “Choshuv”? Does that mean regular weekday things are fine? – Yes.
Is there a problem buying, or more of a problem wearing? – Both.
What about jewelry and shoes, are they considered clothing in this case? – No.
Sources:
*Although not mentioned in Shulchan Aruch, this Minhag is rooted, as mentioned, in early Poskim, including the Leket Yosher – in the Minhagim of the Baal Terumas Hadeshen and Teshuvos U’Psokim Chachmei Ashkenaz – Siman 69.
ובלקט יושר ע׳ צח מוכח להדיא דלא אתי עלה מטעם שהחיינו שהרי מיירי גם לתקן שאין מברכים שהחיינו רק על הקני׳ או הלבישה. וגם קאי במצנפת של פשתן שאינו חשוב. וראה גם יוסף אומץ יוזפא תתמה. מנהג טוב סא. מנהגים דק״ק וורמיישא א, צג. ס׳ התדיר ע׳ רכב. מקו״ח תצג, ג. ובכולם משמע להדיא שאינו משום שהחיינו אלא משום שמחה.
וראה שו״ת תורת יקותיאל מח שהאריך. וכתב שם להדיא גם הטעם מחמת מיעוט שמחה. [וגם בעיקרי הד״ט כא, יז ששלל המנהג – הרי כתב ״דאי אתינא עלה מטעמא דשהחיינו אין לחוש״. ומשמע דלא ברירא לי׳. וגם בזה כתב להתיר רק ״לצורך קצת כל דהו״. וגם בארחות יושר יא בסופו שכתב שהוא שיחת נשים – העלה סברא שהוא משום שמחה]. ובכ״מ מצינו שנהגו איסור רק בלבישת בגדים חדשים ולא בפרי חדש. ומוכח דלאו משום שהחיינו אתי עלה. (אבל ראה תורת יקותיאל שם מש״כ לחלק ביניהם במהות הברכה. ודוחק קצת). וראה סה״ש תשמ״ט ב ע׳ 745. ובמל״ח ו, יב כתב כי האי לישנא ״שלא לחנך מלבוש חדש דראוי לומר עליו שהחיינו״. וראה גם שו״ת לבו״מ קנג. הגש״פ אורח חיים להבא״ח. בצה״ח ד, מח.
והמציאות היא שנהגו בזה איסור בהרבה מקומות. ואין לדחות בקל מנהג ישראל אחרי שנמצא לו מקור טהור בראשונים, ועד לרב שרירא גאון. והרי הרבה אחרונים כתבו להדיא לדחות המנהג שלא לומר שהחיינו. ועכ״ז נהגו אצלנו כן. וכש״כ בלבישת כסות חדשה שמפורש שנהגו איסור בכ״מ, ולא מצינו שדחו מנהג זה בשתי ידים כדבריהם לגבי שהחיינו. וראה מה שהאריך באעלה בתמר ספר זכרון ע׳ שיח ואילך. וכן מורים רבני אנ״ש. וראה בירורי מנהגים מועדים ע׳ 62. ודלא כקובץ רז״ש ע׳ 71.
#3848