עירובי חצרות בבית הרפואה

 

לכ’ מו”ר שליט”א.

אחפץ לדעת מה ההוראה המקובלת אצל רוב מורי הוראה (הבקיאים בדיני ע”ח וכו’) בדין טלטול בשבת מחדר לחדר או מבנין לבנין (במקום שיש היקף המחיצות)

מדובר בבית חולים ענק בחו”ל שיש שם מאות (או אלפי) חולים גויים, אבל יש עכ”פ ב’ יהודים, אשר אם נסבור שיש איסור טלטול נצטרך שכירות רשות וזה לא שייך.

 

תשובה:

הנה, בביה״ר ממשלתי ודאי א״צ, שאין להם קנין בחדר שלהם.

גם בביה״ר בהנהלה פרטית, מקובל ג״כ שא״צ מכמה טעמים שיכולים לסלקם בכל עת.

ואף להדעות שד״ז שייך רק במשכיר הדר שם שלא השכיר לו אדעתא שיאסור עליו, מתירים מחמת שאין להם כל צרכי דירה בחדרם, ולמהרש״ג ב, קכב, גם בנמצא יותר מל׳ יום אם דר כאורח, היינו שמשתמש בכלי בעה״ב וכן אין לו אחריות לנקות, דינו כאורח. ובשם הגריש״א ועוד – ארחות שבת כח הע׳ קנא – שבנמצאים לצורך טיפול אי״ז בגדר בעלות ודיורים. וראה גם בצה״ח ה, קמב. (אבל ראה אליבא דהלכתא עה ע׳ מד שכתב מח״ס חכמת הלב משמו שהיתה זו הוראה רק בביה״ר מסויים. אבל בכלל ס״ל שאוסר, אלא אפשר לסמוך על הפת שבמטבח. ושם ע׳ מה, שמועה כזו מהחזו״א, ושיש מפקפקים בשמועה. ושם מחמיר מאד. וראה שם ע׳ נו אילך ליקוט הדעות. וראה שם ע׳ קסח). ויש שכתבו מחמת שהאחיות נכנסות ויוצאות שלא ברשות. אבל ד״ז נסתר מדין עבד האוסר.

וגם יוצאים דרך בית שער אחד.

ויכול גם להחליף מחדר לחדר.

וגם יש הרבה פעמים תפיסת יד בעה״ב (ושכירו של בעה״ב בגדר בעה״ב הדר שם), שלהרבה דעות מועיל גם בגוי. וכש״כ להדעות שגם כשהוא לצורך השוכר נחשב תפיסת יד.

ומסברא, כיון שישנן הגבלות בשכירות בביה״ר לגבי שאר דירה, הא גופא כטעם ההיתר דתפיסת יד.

ולכמה דעות גם ביש לבעה״ב רשות להניח מספיק.

וכן כיון שמזונותיהם על בעה״ב דינם כמקבלי פרס – כ״כ בשו״ת אג״מ ה, כ, כח. ועוד. וגם כשאין בעה״ב שם מועיל – מנח״ש תנינא לה, כד.

ובכלל, נמצאים פחות מל׳ יום (ויש שם בעה״ב או פקיד האוכל בקביעות ובטלים לגבי׳). גם הנמצאים יותר מל׳ יום, אפשר לסלקם, או עכ״פ להעבירן מחדר לחדר. וכן משלמים מחדש כל שבוע, ויכול לסלקו לגמרי, ז.א. שבכל שבוע נתחדשה דירתו. וראה עד״ז לגבי מלון באג״ק. יח ע׳ תקנו. וראה אצלנו:

What should one be careful about when spending Shabbos at a hotel?

וסיכם כמה מההיתרים בצורה מסודרת בס׳ עירובי העיר והשכונות מצגר ג, ו – ע׳ קעו ואילך.

 

 

#48259