הליכה לאחות להסרת בתולים

 

שאלה:

האם יש חשש ללכת לאחות להסרת בתולים? שמעתי שמקובל להורות שלא לעשות כן לכתחילה משום כריתת ברית.

אבל אם זה גורם שאינה כורתת ברית, למה מועכות של בית רבי – ביבמות לד, ב – לא חששו לזה?

 

תשובה:

בדרך כלל, אין להוציא בתולים ע״י רופא או אחות. ובמקום צורך, יעשו שאלת חכם.

 

מקורות:

ראה סנהדרין כב, ב. ומה״ט נקראת בעילת מצוה כבתוס׳ כתובות ד, א ד״ה בעילת. והאריכו בכ״מ ע״ד הסוד. וכבר כתבו שיש בזה פריצות וניוול – ראה שו״ת שבה״ל ז, קמו. מנח״י דלקמן. ועוד. וכן מצינו במדרש אור האפלה הובא בתורה שלמה חיי״ש כד, סד אות רלז, שדבר זה גנאי ותפלות ואמרו חכמים כל העושה כן הרי הוא בור ואכזרי ואין לו בושת פנים. ומיירי התם כשנעשה באצבע ע״י הבעל. ודון מינה. ובתורה שלמה ז בהשמטות ומילואים אות לח, ע׳ 1898, בסו״ד שרק בקטנה הותר לעשות בעצמו.

ומה שעשו כך בדורות הראשונים, נתבאר בכתבי האריז״ל בכ״מ – ראה מבוא שערים ש”ה ח”א פ”ח. שעה”כ דרושי הלילה דרוש ג. ע”ח טז, ה. מו, ג. פע״ח שער ק״ש שעל המטה יא. וראה גם הון עשיר לבעל משנת חסידים נדה י, א. שו״ת תורה לשמה תנא.

והוא דלא כשו”ת מנח”י ט, צ, שהי׳ שלא ברצון חכמים. וראה שם י, עז, ב.

ובאמת, אצל בית רבי שאני שהי׳ לצורך, ככל הטעמים שנאמרו בזה – ראה ריטב”א ומאירי ויעב״ץ יבמות שם. בעלי הנפש סוף שער הפרישה. כתבי האריז״ל הנ״ל. ערול״נ נדה רפ״י. ועד״ז בפרדר״א טז. ועוד טעמים נאמרו בזה, ראה תורה שלמה השמטות שם.

ואפשר, שהוא לצורך ביאה, וגם כדי שתתעבר מביאה ראשונה, ובפני בעלה (ראה יעב״ץ שם) אפשר שג״ז בכלל עשאה כלי. ולהעיר שגם בשעה״כ שם משמע קצת שהמיעוך באצבע בכלל עשיית הכלי, כלשונו ״מיעכה אותו באצבע ותיקנה אותו ועשאתו כלי״. וראה צדק ושלום כו (במהדו״ח – ע׳ נא). שמן ששון על ע״ח ב, ט, יב.

והאריך בכ״ז בשו״ת וישב הים ד, ז.

 

 

#47929