Renting Property to a Non-Kosher Food Business

 

Question:

I have an opportunity to rent to a store that sells beer, non-kosher hamburgers, and pizza. The store is located in a non-Jewish city.

Am I permitted to rent the space for a low fixed base rent, plus an additional percentage of the store’s gross sales?

 

Answer:

This arrangement is highly questionable, as besides for the prohibition of doing business with non-kosher food, it violates the prohibition of benefiting from the food.

It would be preferable to structure the rental as a higher, fixed rent that is not linked to the products sold or the store’s revenue.

 

Sources:

יש כאן ב׳ נידונים איסור סחורה ואיסור הנאה מבשר בחלב.

איסור סחורה אינו אלא באיסור דאורייתא (שו”ע קיז, א) ולכן פיצה אם אינו בשר וחלב [-דאורייתא, עיין לקמן במ”ש בנוגע לבערגערס] והרענעט הוא כשר, אין בו אלא איסור גבינת עכו”ם ופת עכו”ם דרבנן ומותר בסחורה.

בנוגע לבערגערס, הנה ממ”נ יש בו איסור דאורייתא, אם הוא בשר טהורה יש בו משום נבלה מדאורייתא שלא נשחט כדין וכן בשר וחלב דאורייתא, וממילא אסור גם בהנאה, ואם הוא בשר טמאה אכן אין בו משום בשר וחלב, אבל איסור בשר טמא גם דאורייתא היא ואסור בסחורה.

והנה, בשו״ת חת״ס (יורה דעה קד-קו) כתב להתיר איסור סחורה כשאינו ברשותו. אבל התיר רק בהפסד מרובה.

אבל בשו״ת חסד לאברהם תאומים תנינא יו״ד לו מחדש שכל סוג הרוחה בגדר הנאה ואסור, דס״ל שסחורה דינו משום הנאה.

וראה גם אמרי אש יו״ד נ לאסור באופן דומה – ולא התיר רק אם מקבל דבר קצוב – כיון שיש בזה גדר הנאה. ומוכח מדבריו, שאפי׳ אין לישראל קנין בגוף דבר האסור רק שמקבל רווחים. (ועיי״ש שכתב לאסור מתרי טעמי, שסו״ס נהנה, ושיש שליחות לגוי). והנה, בשו״ת יד יצחק ב, קנג הבין בדבריו שכוונתו באו״א, דרק כשיש לו קנין בדבר האסור. (וגם ביד יצחק לא ניחא לי׳ כ״כ להתיר למעשה. וראה שם סי׳ ר. וראה בדרכ״ת קיז, סוסקי״ז). וכן הבין בבאר שמואל ראזענבערג דלקמן.

אבל בדבריו מוכח שלא זו כוונתו. וכבר העיר בזה בלבושי מרדכי תנינא יו״ד נא. (וראה עוד שם יו״ד תנינא נה. תליתאי יו״ד כג). וכן מוכח במהרם שיק קלח, שהבין כן בדברי אמרי אש. (ועיי״ש במהרם שיק שבנדון דידי׳ ל״ש טעם הראשון שבאמרי אש). וראה גם ליקוטי הערות לתשובות חת״ס יו״ד קח אות טו. ילקוט הערות בסו״ס אמרי אש.

וראה שו״ת מהרש״ג ב, פא ד״ה ועתה שהחמיר טובא בנדון דידי׳ בענין סרסור, מטעם דומה. אבל עיי״ש א, יו״ד כ שכתב להדיא שמותר להלוות לגוי ולקצוב רבית באחוזים לפי הריוח.

אבל יש מתירים בכהנ״ל. ראה נטע שורק יו״ד מ. באר שמואל נז. נהרי אפרסמון יו״ד קלד (דס״ל דל״ש גדר הנאה כשאינו מתעסק בסחורה).

והנה גם למתירים, כשההנאה היא בדרך סחורה גרע טפי. (משא״כ בפועל אצל גוי, או רואה חשבון וכדומה. וראה מה שהעיר בזה באמרי מרדכי גראסס סימן ס).

והרי בכמה אחרונים החמירו גם בסרסור. וראה דרכ״ת קיז, נא.

וראה בלבושי מרדכי יו״ד תנינא שם, מה שדן בנדון דידן.

והכי טוב שיקבל דבר קצוב. וראה בכ״ז דרכ״ת יז. כא.

 

 

#1700