שכח אתה חוננתנו ועשה מלאכה קודם הבדלה
שאלה:
מי ששכח אתה חוננתנו בתפילת מוצאי שבת, ועשה מלאכה קודם הבדלה – כותב אדמו״ר הזקן במוסגר שצריך לחזור ולהתפלל ולהבדיל בתפילה. האם ההלכה כן?
תשובה:
צריך לחזור ולהתפלל, ובתנאי שאם אינו חייב בכך, תהא בתורת נדבה.
מקורות:
ברשב״א ברכות לג, א שה״ה בעשה מלאכה. והביאו בא״ר רצד, ה. פמ״ג בא״א ג ובמ״ז ב ובספרו ראש יוסף ברכות לג, א ד״ה טעה, ובהגהות רעק״א שם יא. דרה״ח סמיכת גאולה לתפלה (לג), מח. מט״א תקצט, ו. קיצור שו״ע צו, א. ברכת הבית מ, לה. תהל״ד רצד, ב. ועוד.
ונמצא הדבר גם בתוספות הרא״ש ברכות שם (אף שבפסקיו דנחית להלכתא לא הביא כן, כדלקמן). חי׳ הריטב״א וחי׳ הר״א אלאשבילי ונמוק״י ורשב״ץ ברכות שם. וכן באר״ח תפלה קג. ס׳ השולחן הל׳ סעודה ח (אף שלדינא חולק גם בטעם קודם שהבדיל). אהל מועד שער התפלה ב, יב. וראה חזו״ע דלקמן.
אבל בשאר ראשונים לא נזכר. וגם בתר״י ורא״ש שפירשו כרשב״א לא הזכירו דה״ה לענין מלאכה. וכן לא נמצא בטושו״ע ובב״י ושאר פוסקים. ובקובץ על הרמב״ם תפלה י, יד, דמדלא הזכירוהו הפוסקים משמע דלא ס״ל. והובא בפת״ש רצד, א. דע״ת למהרש״ם שם א. מנחת פתים שם א. וראה גם מקור חיים לחו״י שם.
ומ״מ, איכא לפרושי שמש״כ בכל הפוסקים אכל לאו דוקא, וה״ה עשה מלאכה, והכל בכלל – ראה בני ציון ליכטמאן רצד – ע׳ רפד.
וראה קובץ על הרמב״ם שם, בדעת הרמב״ם שלא לחזור גם בטעם. והובא בפת״ש שם. דע״ת שם. בה״ל שם ד״ה ואם טעם. פתחי עולם ג. ובב״י רצד אכן תמה שלא נזכר דין טעם ברמב״ם. ובמראה הפנים לירושלמי ברכות ה, ב, שפשוט בדעת הרמב״ם, דס״ל דלא קייל״ן הכי. ובאמת, רבו הפירושים בגמרא. ולכמה ראשונים לא בהכי מיירי כלל.
והכריע בבה״ל שם, שלפחות במלאכה אין לחזור בדיעבד, מאחר שגם לענין אכילה רבו הדעות שלא לחזור.
ובכ״מ כתבו סברות מסברות שונות לחלק בין מלאכה לאכילה. וראה פת״ש, הובא בכה״ח שם ח. בני ציון ליכטמאן שם. וראה אגורה באהלך לידידנו הגר״מ פרקש שליט״א, ב, טו.
והנה, אדה״ז הביאו במוסגר. ומשמע דמספק״ל, וכמ״ש בשו״ת שארית יהודה או״ח ו. שעה״כ א, ב. (נסמן באג״ק א ע׳ רלד). דברי נחמי׳ או״ח יט, ג. ואף שלא כל המוסגרים ספיקות, ראה מבוא קונטרס השלחן להגרא״ח ע״ה נאה, ובספרו קצוה״ש (דלקמן) בעניננו (וראה אג״ק י ע׳ רנג. יט ע׳ רלו. לקו״ש טז ע׳ 189 סוף הע׳ 41. לה ע׳ 200 הערה 22. לו ע 74 הע׳ 46. לט ע׳ 280), בנדו״ז מסתבר שהוא מחמת ספק. וכן הבין בקצוה״ש גופא, אם כי יתכן שהוא מחמת החידוש שבדבר, לפי שלא הובא במקורו בשו״ע ובמג״א, ראה עד״ז לקו״ש לו שם.
ועוד איכא בגווה, שלכמה דעות אין איסור במלאכות שאין בהן טורח ואין למחות בידן – רמ״א רצט, י. אדה״ז שם יח. והביאו לענין זה בדרה״ח שם, והב״ד במנחת שבת לקיצור שו״ע שם ה. אבל במט״א שם כתב ״מלאכה האסורה בשבת״ ולא חילק בדבר.
ועוד איכא בגווה, כשאמר לפנ״ז לשון זכירת שבח כגון תפלות שאומרות הנשים במוצ״ש. וכיו״ב. ויש שנסתפקו אפילו באמירת שבוע טוב – ראה שש״כ נח הע׳ לא. שם נט, ח. שו״ת צי״א יא, לד. יב, לז.
והנה, הרשב״א (וכן, עוד כמה מראשונים הנ״ל) ס״ל לאסור לעשות מלאכה אפילו באמר ברוך המבדיל קודם שיבדיל בתפלה. וראה כה״ח שם. ובארוכה שו״ת אול״צ א, כב. ולפ״ז, לדידן דקייל״ן להתיר, מקום לומר שאינו חוזר גם בלא אמר ברוך המבדיל כלל.
אלא שחלק קטן מהראשונים מהנ״ל הביאו מחד גיסא לחזור בעשיית מלאכה, ולאידך – הביאו דסגי באמירת ברוך המבדיל קודם שיבדיל בתפלה. וראה חזו״ע שבת ב ע׳ שפד. אדברה בעדותיך אזולאי מז – ע׳ קלד. הלכה ברורה רצד בבירור הלכה ט.
ובא״ר הב״ד הרשב״א, ומוקים לה לדידן באופן שלא אמר ברוך המבדיל. וכ״ה בפמ״ג במ״ז שם ובראש יוסף שם. וראה בא״ח ש״ב ויצא כד. בה״ל שם. כה״ח שם.
ומעתה, שלא יצא הדבר מכלל ספק, שפיר מורינן לי׳ להתפלל בנדבה. וכ״כ קצוה״ש צג בבדה״ש ח. חזו״ע שם (ושם, גם לענין אכילה. וכ״כ דברי שלום דלקמן, ועוד). מנוחת אהבה א, ט, ז. ועוד. וראה שו״ת שרה״מ ד, נו. קנה בושם א, יז.
ונפק״מ, במוצ״ש ליו״ט שאין להתפלל נדבה. אבל ראה שו״ת דברי שלום מזרחי ג, נו. וראה פמ״ג בא״א שם שנסתפק בעשה מלאכה האסורה ביו״ט. והביאו בפת״ע עולם. אלא שבלא״ה, שקו״ט מטעמא אחריני, לחלק במוצ״ש ליו״ט אפילו לענין אכילה. וראה בלוח למוצ״ש שחל ביו״ט מה שכתבנו מזה.
#40926