How much Mezonos bread does one need to eat to be able to recite the Bracha after washing their hands?

 

Question:

I was a guest in a home and was served mezonos bread. I wanted to avoid any shailos of the bracha rishona and achrona and asked for additional bread made from flour and water. The host took out regular bread.

My question is: being that to recite al netilas yadayim, one needs to eat a kebeitza of bread. Do I need to have a full shiur of kebeitza from the lechem gamur to recite al netilas yadayim? Or can I wash on a small amount, a kezayis, of lechem gamur and use also the mezonos bread to allow me to recite al netilas yadayim?

 

Answer:

You would need to eat a kebeitza of proper bread in order to make the bracha of al netilas yadayim. Alternatively, if you’re going to be having the shiur of kvius seudah on the mezonos bread you make the bracha too.

You can also eat less than a kebeitza of bread, i.e. just a kezayis, and wash without reciting the bracha of al netilas yadayim.

 

Sources:

ידוע השקו״ט בסדר ברכה״נ ב, ב באוכל לחם שא״ג פחות משיעור קב״ס ושבע ממנו שיברך על כזית לחם אחר תחילה (ועיי״ש כמה אנפי עד״ז), דלכאו׳ מצד ברכת ענט״י צ״ל כביצה דוקא. וכבר העיר בזה בקובץ העו״ב גל׳ תתקכד. ובפשטות כוונת רבינו שנט״י ללא ברכה. ולא חש רבינו לפרט, דלא נחית לזה, שאי״ז מענינו כאן, ובסוגיא בדוכתה פירט יותר. ואף שי״ל לברך מצד ס״ס, שי״א לברך ענט״י בפחות מכביצה וי״א שמברך המוציא גם על הלחם שא״ג, ועוד שי״ל שהלחם שא״ג מצטרף לשיעור כביצה – כל כי הו״ל לפרושי בהדיא. ואם נפשך לומר לצרף לחם שא״ג לשיעור כביצה, נחתינן לשקו״ט כמה שיעור האכילה ממנו בכדי לצרף לשיעור כביצה. ובודאי צ״ל כזית דוקא או אפי׳ יותר. וכ״ז לא איתמר בפירוש, ולא בא לסתום אלא לפרש, ואין דרך הפוסקים לאשמועינן חידושי דינים מדיוקא ומכללא. ועוד ועיקר, דאנן קייל״ן לעיקר שלא לברך בס״ס.

וילה״ע, שהפוסקים שנסתפקו בכללות הענין אם נט״י בשיעור קב״ס, כתבו להדיא להחמיר לאכול כביצה פת גמור תחילה – ראה לבוש קנח, א. לחם רב שם, א. חסל״א שם ב. ועוד. ונראה ברור, דשאני התם שמעיקר הדין נט״י ומברך, ולכן הבא לצאת ידי המחמירים יחוש ויאכל כביצה פת גמור בכדי שיוכל לברך ללא פקפוק. אבל בנדו״ד, שעיקר סיבת החומרא הוא מחמת הספק בחובת ברהמ״ז, שהוא ספיקא דאורייתא, ותו לא, אין לנו לחוש שיטול ידיו ללא ברכה, ולא ראה רבינו צורך להזהיר שיאכל כביצה.

 

 

#17777