Playing with Balls on Shabbos; Are they Muktzah?

 

Q. Is a basketball or ping pong ball Muktza?

A. There is a machlokes about this. While there is room to be lenient especially for kids, adults should be stringent.

 

Sources:

ראה שו”ע או״ח סימן שח סעיף מה ע”פ שבלי הלקט, וברמ”א כתב שנהגו להקל כהמקילין, ובלשון אדה”ז שם סעיף פג: אסור לשחוק בכדור בשבת ויום טוב לפי שאסור לטלטלו מפני שאין תורת כלי עליו ויש מתירים לטלטלו ולשחוק בו ברה”[י] ונהגו מקדם להקל ולא מיחו בידם הואיל ויש להם על מי שיסמוכו.

ויש שכתבו שבזמננו שמייצרים אותם בבתי חרושת במיחוד לצורך זה גם להב”י אינן מוקצה – ראה שו״ת שבה״ל ח״ט סכ״ב. שש”כ פרק טז סעיף ו הערה יח* בשם הגרשז”א והגריש”א. ארחות שבת יט הע׳ עו.

אבל הרבה חולקים ע״פ פשטות ל׳ שבלי הלקט קכא, שהביא בב״י – ראה בבדי השלחן (הערות לשש”כ) הערה 114 בשם האול״צ. מנו״א א, יב, נ. הנסמן בילקו”י שח, סעיף כו. וראה בארוכה בס׳ ללקוט שושנים בחבוט ח״ג. וש״נ.

 

#14581

Q. Are you allowed to play ping pong (or any ball) on Shabbos?

A. See the article below.

See also the attached Ksav Yad of the Rebbe regarding playing ping pong on Shabbos:

 

 

 

Article #375:
Playing Ball in a Park on Shabbos

We should utilize our time on Shabbos to increase in Torah study, and therefore playing ball and other similar pastimes are generally discouraged for adults. Poskim quote a Yerushalmi that a certain city was destroyed because its inhabitants played ball on Shabbos, demonstrating disrespect for the sanctity of Shabbos.

In fact, playing ball on Shabbos outdoors poses a halachic problem, even for children, if it involves rolling the ball on the ground. According to many poskim, children may not play ball outdoors on Shabbos on a concrete floor either because of its similarity to an earthen floor—on which one may not roll a ball on Shabbos.

In addition, playing ball in a park on Shabbos can also be problematic even if the park is surrounded by walls: The halachah is that one may not carry on Shabbos in an enclosed area that is larger than the shiur of beis sasayim—which is 5,000 square amos—if it was fenced in for non-residential purposes, such as gardens and orchards; the same halachah applies to parks as well.

 

Sources:

ירושלמי תענית פ״ד ה״ב. איכ״ר פ״ב, ד.

ובד׳ הפוסקים מצינו בזה ג״כ דברים חריפים עד למאד. והאריך בזה טובא גם בקצוה״ש סק״י סקט״ז, ונלאיתי מלהעתיק דבריו, קחנו משם.

וכתבו לפרש בד׳ הירו׳ בכמה אופנים: שהוא איסור מדינא משום אשוווי גומות, מוקצה, או שמא יבוא לטלטל חוץ לד״א, ועוד כמה חששות כיו״ב. ויש שפי׳ באו״א שהוא משום ביטול תורה, עובדין דחול, וזילותא דשבתא וכו״ב.

[ולהעיר שיש שכתבו לאסור גם בתוך הבית אף שרוב בתי העיר מרוצפים, וכתבו לחלק בין דין כיבוד גומות לעניננו. וראה קצוה״ש סקמ״ו בבדה״ש ע׳ קלא. ואכ״מ].

והאריך למעניתו בס׳ ללקוט שושנים (בחבוט) ח״ג בכל פרטי הענין, והקיף הענין מכל צדדיו, וכמעט שלא הניח זוית ופינה בענין זה, עיי״ש.

אלא שמקום הניחו לנו להתגדר בענין טלטול במגרש משחקים מדין קרפף שלא הוקף לדירה, וד״ז דורש בירור נרחב בכללות הגדר שלא הוקף לדירה. והמעיין בד׳ הפוסקים בזה יראה שהדברים אינם ברורים כל צרכם.

אמנם, בהיות ואין הזמ״ג להאריך, והמדפיסים אצים לאמר כלו מעשיכם – נבוא בקצירת האומר, בקיצור נמרץ לפי מסת הפנאי, לבנות לה ציו״ן המצוינ״ת, ויל״ע בכל הבא לקמן, ומשם תדרשנו.

ועיקרי הדברים כך הם, דהנה בנוגע למקום שלא הוקף לדירה נז׳ כמה דוגמאות: רחבה שמאחורי הבתים, קרפף, גנות ופרדסים (טושו״ע רסי׳ שנח. שו״ע אדה״ז שם), והיינו אף ״שדרך להסתופף בצל האילנות תמיד״ (שו״ע אדה״ז שם סי״ז, דמה״ט אילנות אינם מבטלים דירה). והגדר הוא – ״היקף מחיצות שלא הוקף לדירת אדם לכניסה ויציאה תמיד״ (אדה״ז שם ס״א).

ומה שפרדס אינו בגדר מוקף לדירה, אף שנכנסים ויוצאים להסתופף בצלו – צ״ל שמ״מ אי״ז סיבת ההיקף, וטעם ההיקף שלא יבואו זרים (ב״ח שם. וכעי״ז בשו״ע אדה״ז סשס״ב ס״א).

והנה, בשו״ת הצ״צ או״ח סל״ט סק״ג כ׳ לגבי גשר שה״ז כמוקף לדירה, שעשוי לכניסה ויציאה תמיד. ובנה יסודו על דין דיר וסהר העשויים לבהמות, ומ״מ חשוב הוקף לדירת אדם, לפי שבנ״א נכנסים ויוצאים תמיד (שו״ת חת״סאו״ח סצ״ה – הו״ד בשו״ת הצ״צ שם. וראה בבה״ל רסי׳ שנח שנוטה לומר שהוא מטעם שעשוי לדירת בהמה. אבל דעת אדה״ז שצ״ל לדירת אדם דייקא. ועכצ״ל כנ״ל. וכן הכריח בשו״ת חת״ס הנ״ל).

ולאידך, מצינו שביהכ״נ לא נחשב הוקף לדירה (פמ״ג סשס״ו בא״א סק״י. ובכ״מ). וראה בשו״ת מנח״י ח״ו סל״ב לגבי בריכת שחי׳ דל״מ תשמיש דירה (וראה שו״ע אדה״ז שם סי״ט – לענין מים לשתי׳).

וראה גם בה״ל רסי׳ שמב שאי״מ מה שמשתמש במקום ל״יתר צרכי ביתו״ להיות חשוב דירה. וכן מה שאוכלים שם לפעמים, אי״מ שיהא בו גדר דירה (ראה כה״ח סשנ״ח סקכ״ז. וראה משנ״ב רסי׳ שסב).

ונ׳ שעיקר החילוק בזה הוא, שצ״ל בגדר הנק׳ תשמיש של דירה (שהרי גם למשנ״ת שאי״ז מוקף לדירה אא״כ טעם ההיקף הוא שעי״ז מתאפשר יותר דירתו בה, ולא מטעם צדדי – הא גופא צ״ב והסברה, איך להגדיר טעם ההיקףוסיבתו). והנה, בדיר וסהר אין זמן קבוע לשימושו, ונכנסים בה תמיד. ועד״ז בגשר שבשו״ת הצ״צ הנ״ל, כיון שיעודו ע״מ לעבור ממקום למקום ה״ז תשמיש קבוע. משא״כ בגנות ופרדסים ששימושו מיוחד רק לטיול, וממילא נמצא שםרק בזמני טיול. ואף שיש מקום לחלק מסברא באו״א, דשאני גנות ופרדסים שיעודם גם מצ״ע, עבור האילנות וזרעים ולא רק לטיול – הנה מצינו (עירובין כה, ב) באבוורנקא של מלכים, המיועד לטיול ולשחוק (עיי״ש בפירש״י. שם כו, א ד״ה להרע. מגילה ה, א ד״ה ונטיעה) דל״מ מוקף לדירה. (אבל ראה בחי׳ הרשב״א שמפרש סוגיית הש״ס באו״א). ואת״ל כנ״ל, טעמא בעי.

וראיתי למי שכתב דשאני אוורנקי המיועד רק למלכים, ושבזמנם ענין השחוק וטיול לא הי׳ שימוש תדיר כבזמנינו. וכל אלו דברים מחודשים.

(ויש שכתב שההיקף הי׳ מסביב לפרדס הנעשה לזריעה. והאוורנקי – אכסדרה – נמצא בתוךהיקף. אלא אין בזה כדי ישוב, דסו״ס פרדס גופא צ״ב מדוע אינו בגדר הוקף לדירה).

ומסתבר טעמא כנ״ל, שהטיול ושחוק הו״ע שעושים אותו רק בזמנים מיוחדים. ובסגנון אחר שבדיר וסהר נמצא הרועה שם תמיד ביום ולילה. וראה שו״ע אדה״ז סשס״ב ס״א במוסגר שצ”ל קבוע להתלונן בצלה יום ולילה א׳בקביעות.

[ולכאו׳ ה״ז שייך קצת לפלוגתת האחרונים בגינות דשא (משא״כ של זרעים), שיש שכתבו שאינו מבטל דירה –  ראה שו״ת מהרי״א הלוי ח״א סר״ב. אמרי יושר ח״א סק״ע. וראה שו״ת מנח״י ח״ב סק״ח. אבל בכמה אחרונים שדינם כזרעים המבטלים דירה – ראה שו״ת שו״מ מהדו״ק ח״ג סקל״א. דברי חיים ח״ב או״ח סכ״ח. וכש״כ וק״ו לעניננו – שהו״ע אינו בגדר מוקף לדירה].

ועוד יש להאריך בכ״ז. וראה בארוכה הנסמן בנתיבות שבת פי״ב ושם באורך בסקי״ז. ואכ״מ כעת, ואנא טרידנא במילי דמתא לא יתנוני השב רוחי. ועוד חזון למועד.

 

 

From Halacha2Go Archives
#375