« go back

Yartzeit for unknown

 

Shliach:

I was asked the following by a mekurav:

My brother was drafted into the Russian army many years ago. We haven’t heard from him in a long time and we are pretty sure, for many reasons, that he didn’t make it. We never made any Yartzeit or kaddish for him and we want to start now. How does this work? Do we set up a day on the calendar?

 

AskTheRav:

How many years ago? Was there a war while he was serving? Is there a way to know whether or not he went to battle?

Was he married?

 

Shliach:

It was in 1979 in Russia. They really don’t have any more information, just that he never came home and they haven’t heard from him since. 

No was not married. He was only 20 year old.

 

AskTheRav Psak:

The general rule is that one should not mourn a relative unless there is enough proof of death that would allow the wife to remarry. In the case of a single person, the authorities disagree whether one may mourn a relative without sufficient proof.

However, in this situation, since there is considerable reason to suspect death, coupled with the fact that we are dealing with a single person, there is room to permit mourning even without strong proof.

In practice, If the family wishes they may designate a date as Yahrtzeit (best to use a short winter day). However, they should not do any “ceremony” that requires mentioning the person’s Neshama by name (for example: Hashkava, Yizkor, Kel Malei Rachamim).

They may say Kaddish, however, it is preferable that they hire someone else to say Kaddish Yosom, but they will say Kaddish Derabanan and Daven for the Omud (they don’t have precedence over other Chiyuvim). Mishnayus, Maftir, leading Zimun, and other learning and zechuzim such as tzedaka are recommended as well.

 

Sources:

מבואר בפוסקים (בית יוסף יורה דעה סימן שעה בשם העיטור שכ”כ בשם הרי”ף, וכ”ה בש”ך יו”ד שעה סק”ז וט”ז סק”ג) שאין לנהוג אבלות למי שטבע במשאב”ס אלא ע”י ידיעה המתירה לאשתו להנשא, דמוקמינן בחזקת חי וקיים. ואף לדעת החולקים (דעת הגאונים בטור שם הובא בש”ך, וכן בפת”ש סק”ג הביא כן ממשכנות יעקב סימן סט בשם כמה ראשונים), הרי צריך עכ”פ קול יוצא שמת (כ”ה בטור) או שרובו למיתה (כ”ה במשכנ”י, ובנידון שם “לא נתבררה בבירור גמור”). ואף ברווק שאין חשש תקלה, מצינו דעות שאין להתאבל (ראה בארוכה בפת”ש שם שליקט הדעות בזה).

ולכאורה יש לבאר יסוד מחלוקתם, דכל אדם הוא בחזקת חיים עד שאירע ריעותא, וקא מיפלגי מהו הריעותא המבטל חזקת חיים. אבל בנדו”ד, אפ”ל שהוא ככל אדם שנסע מביתו בדורות הקודמים, דאין לומר שמשפחתו יתאבלו עליו בלי שום רמז למיתתו. ואין מקום להתאבל מספק בעלמא, ללא הוכחה וראי׳.

אבל לאידך כיון שהתגייס לצבא הרוסי הידוע למקום סכנה ליהודים, ובשעת מלחמה שנמשכה כמה שנים, וללא שום ידיעה ממנו כלל וכלל (ובעידן הטכנולוגיה הדבר אומר דרשני), שפיר הורעה החזקת חיים שלו. ולמעשה, ברווק קייל”ן להלכה כהדעות שמותר להחמיר ולהתאבל אם רוצים, ראה שו״ת חת”ס יו”ד שמד. בנין ציון קכא. כתב סופר יו”ד קפז.

אלא שבחת”ס משמע מלשונו שהיקל רק מחמת משאל”ס, אבל בשאר אופנים ס”ל לגזור גזירה לגזירה ברווק.

ועדיין נראה שכשיש אומדנא דמוכח וגם אין תקלה, מתאבלים – ראה כתובות סב, ב שעצם הענין שלא בא אומדנא דמוכח הוא להתאבל. וכן הוכיח משם בתורת חסד אה”ע מ ע׳ קד. האלף לך שלמה אה”ע צ.

אמנם, בפת”ש דלעיל הביא משבו”י ב, קיד שדחה הראי׳ דשם עבידא לאיגילויי בקרוב. וכ”כ כמה אחרונים – משיב דבר ד, כח. עמק הלכה ב, מ. מהרש”ם ב, קסח. דובב מישרים ב, טו.

ומ״מ בזמננו שכל דבר הולך מיד מסוף העולם עד סופו ויש טלפונים ואימיילים ותמונות – ובמכ”ש ממש”כ בנוגע לזמנם בכנסת יחזקאל נג הובא בפת”ש – וגם מיירי באחד שבדרך כלל היה מתקשר הביתה ושלום בינו לבינם – מקום לומר שנכון להתאבל לכו”ע ברווק.

ולמעשה, בנדו״ד שהמדובר לגבי קביעת יום יארצייט, דשפיר דמי בכל אופן. ובתנאי שלא יעשו השכבה ויזכירו שמו – ראה כנה”ג שלט בהגה ט ו. ואפשר גם לומר קדיש, ואף שבכ”מ החמירו גם בקדיש (וראה מהר”י אסאד יו”ד שסה עיי”ש באורך, וכ”ה בפתחי שערים לשעא י, כו), אבל ברווק אין שום סברא להחמיר – ראה מט”א קדיש ד אלף למטה יא. ומ״מ, עדיף לשכור אחר כל שאין בירור. וגם יכול לומר קדיש דרבנן.

ולהתפלל לפני התיבה ודאי אפשר גם בנשוי – ראה שם במהר”י אסאד. וכן זימון והפטרה. ולכו״ע מותר במשניות ונתינת צדקה וזימון. וגם ליתן שם אחריו. ראה בל״י שעו, ה. פת”ש שם.

קביעת יום היארצייט – ראה אג”ק כ”ק אדמו”ר מהוריי”צ ח”ט ע’ שכז.

 

#9677


Add Comment

Your Email address will not be published