Can I put a Challah that’s going to be eaten at the fish course on top of the crock pot to heat up?

 

Yes, if the Challah is dry (otherwise regardless it is forbidden on Shabbos) and the pot is totally closed and cover is clean and dry.

If the crockpot cover has a hole, the Challa should not be placed directly over the hole (unless covered with a silver foil) or anywhere where steam from the cholent would reach it.

 

Sources:

הנה מה שיש לברר הוא דין מאכל שהונח ע”ג כיסוי קדרה, הן לענין סכנת בשר ודג, והן לענין בשר וחלב, והן לענין לישת לחם בשרי או חלבי לכתחילה ובדיעבד.

וניחזי אנן, דלענין סכנת בשר ודג כבר כתב הט”ז ביו”ד סימן קטז סק”ב בשם האו”ה כלל כג “משום טעם בליעת כלי ליכא למיחש”. וראה גם ט”ז יו”ד צה, סק”ג. ומפורש בפמ”ג סימן ק”ח בשפ”ד סוס”ק ח”י (בנידון הפוך) ש”אם בישלו דגים במחבת ובחוץ נפל שומן חם וכדומה על המחבת אין חשש לדגים דהוי בליעת כלי כמ”ש או”ה בפשטידא שזב בתנור”, עכ”ל.

הרי לנו שאין לחוש בדיעבד אפילו בדגים ממש, וכש”כ בלחם וכדומה וכמ”ש הט”ז בסימן קטז ס”ק ב-ג שהריח בטל בלחם. ואף למ״ד, וכמו שהוא עצמו כתב שם, שאין ביטול מועיל בדבר סכנה, כאן הריח בטל בלחם ולא בדג/בשר.

ויל״ע אם יש לחוש לזיעה. וראיתי בכ״מ מאחרוני זמננו ששקו״ט בד״ז אם חוששים לזיעה בסכנה. ולכאו׳ כיון שזיעה ה״ז כגוף האיסור, כמ״ש בשו״ת הרא״ש כ, כו. שו״ת ריב״ש רנה. וכ״פ בשו״ע יו״ד צב, ח – אין סברא להקל בזה. ועד כאן לא שמענו אלא בפליטת כלים, ובלשון החת״ס בשו״ת יו״ד קא, הובא בפת״ש קטז שם ג, בלבול טעמי בעלמא, ושם גם בנוגע לעירוי, משא״כ בזיעה שה״ז כאיסור עצמו. וכמ״ש בשו״ת הרדב״ז א, רי, שזיעה היא ממשו של איסור, וה״ז כעיקרו של דבר, ואינו טעם אלא עיקר. וראה גם לעניננו שו״ת האלף לך שלמה או״ח שיב-ג. וכ״נ שלא עדיף מריחא, שבתנור קטן וסתום אסור גם בסכנה – ראה ט״ז קטז, א. פר״ח שם ד. חכמ״א סח, א. כה״ח קטז, כג. ושו״ר בקובץ שערי תורה וורשא ח קונט׳ ג סכ״א בנוגע לציר דגים עם בשר.

אלא, שי״ל דריחא חמור טפי, וכמו שמצינו שלכמה דעות אפי׳ בתנור גדול אסור בדיעבד בעניני סכנה – ראה ש״ך קטז, א. ובפר״ח שם שבעניני רפואה הריח מזיק יותר. ועוי״ל שמ״מ בזיעה קליש טפי – ראה פמ״ג צב, במ״ז כט, שזיעה אינו כמו רוטב. אבל לאידך מצינו שי״א שזיעה היא המובחר שבמאכל – ראה תו״ח פה, ד (ושם, שאיסור ע״י זיעה וריחא חמורים מאיסור ע״י טעם בעצמו. ומסגנון דבריו משמע דדמיא לריחא). שו״ת משאת בנימין נח. ונראה שגם החולקים – וכ״ה מעיקר הדין שלא להחמיר בכיסוי קדירה שאב״י, ראה בנו״כ הרמ״א יו״ד צג. מנ״י פה, כב. וראה שו״ע אדה״ז תנא, מא – לא נחלקו במציאות, אלא דס״ל שאי״ז טעם מספיק להחמיר משו״ה. וי״ל שאי״ז סותר להנ״ל דקליש טפי, דהא והא איתנהו בה.

ולמעשה, בעניני סכנה – שאין אנו בקיאין בגדרי׳ וגם חמירא מאיסורא – אין להקל בזיעה שהיא עיקרו של דבר, כל עוד לא מצינו בהדיא, אף דקושטא קאי, שיש מקום לכמה צירופי קולא הן בדיני זיעה והן בגוף הסכנה דדגים ובשר. גם חזי לאצטרופי שכמ״פ יש ששים, למ״ד שביטול מועיל, או כבנדו״ד שבטל בלחם. וגם בספק – ראה שו״ת דברי מלכיאל ב, נג, יג, והב״ד גם בשו״ת שבה״ל ו, קיא, ג, להקל במקום כבוד שבת. וראיתי למי דצידד שה״ז כנשפך בדרבנן.

אבל בנדו״ד אף משום זיעה אין לחוש, ולא רק מחמת ביטול, בנדו״ד דמכוסה.

 אלא שיש לומר שאין לסמוך ע”ז לכתחילה בכיסוי קדרה וכמ”ש בכעי״ז הרמ”א בסימן צב ס”ח (וראה מש”כ בזה בשו”ת כת”ס יו”ד סימן נד ובשו”ת אג”מ יו”ד ח”ג סימן י). אלא שאין הכרח שחומרא זו שייכת גם בעניני סכנה. אבל בנידו”ד שהמציאות היא שיש נקב בכיסוי קדרה זו – קשה ליזהר.

והנה, אף שי״א דאין היתר נ”ט בר נ”ט בשעת בישול – ראה חוו”ד ביאורים ריש סימן צה ע”פ דעת הט”ז סימן צב סקי”ז וסקי”ט. ובחידושים סק”ב. ובסי’ צז סק”ה. ועוד הרבה אחרונים, למעשה הסכמת רוב האחרונים שיש היתר נ״ט בר נ״ט – ע”פ דעת הש”ך שם סקי”ח. רמ”א שם ס”ו וש”ך שם סקי”ט וסקכ”ז. ועוד רבים.

ועוד זאת, שמצאנו ראינו בהגהות רעק״א לש״ך קטז, א של״ח בדגים ובשר לנ״ט בר נ״ט אף שהוא בשעת בישול, ואיהו גופי׳ – ראה שו״ת רעק״א מכת״י לג.נב. ועוד – נקט כשי׳ החוו״ד. וכבר העיר בדרכ״ת שם ז, שלהחוו״ד ודעמי׳ אסור. ובהכרח לומר שבעניני סכנה לית לן בה. וראה מעדני אשר לונצר יו״ד קטז – סי׳ קנא מש״כ בזה.

ומזה מובן דלענין בשר וחלב ודאי לכתחילה אין לאכול הלחם עם המין הנגדי.

ולענין המתנת ו’ שעות, אף לדעת המחמירים הנ”ל א”צ, ע”פ המבואר בחידושי רעק”א סימן פט על ש”ך סקי”ט ומפורש בבא”ח ש”ב פ’ שלח סי”ג ובשו”ת רב פעלים ח”ג או”ח סי’ יג. וראה עוד אצלנו סי׳ 6169.

וראה הנסמן בבינת צבי (שוב) עניני זיעה פרק י אות א-ב.

ולענין לישת לחם בשרי אין איסור (אף שלכאורה היה לכו”ע אסור משום שאסור עכ”פ לגרום נ”ט בר נ”ט לכתחילה, היינו חימום הלחם ע”ג קדרה בשרית – ראה פמ”ג סימן צז שפ”ד סק”ב ומשב”ז סק”ד. וראה גם נקוה”כ שם. שו”ע אדה”ז סימן תצד סט”ז. ובדיעבד תלוי במחלוקת הנ”ל). ואכמ”ל כיון דקייל”ן ברמ”א סימן צז ס”א שנוהגים לעשות כן לכבוד שבת כי כל זה מחשב כדבר מועט, וראה גם פמ”ג שם בשפ”ד סק”א.

 

 

#6719