Is there a halachic inyan to look at the chazzan during Birchas Kohanim, or is this just a minhag of the Rebbeim?

Halacha does not require this, but halachic sources support the practice.

Sources:

ראה פי׳ הר״ד עראמה תפלה טו בסופו, הובא בשיח יצחק ביפ״ל ובכה״ח דלקמן.

וזה לשון שיח יצחק חגיגה בקונטרס תפלת כל פה בסופו, במהדו״ח ע׳ שח, הביאו ביפ״ל קכח, לג, והובא משמו בכה״ח קכז, טז: יש לפנות פניו נגד הש״צ, כדרך שנתבאר לקמן סימן קכח בענין הכהנים, כדי לקבל אור עליון הנמשך בעת ברכה זו וכן ראיתי שנוהגים אנשי מעשה. ועיי״ש בשיח יצחק שהוא ע״פ זו״ח ר״פ נשא נ, א. גם בזכל״א דלקמן הביא שכך נוהגים המון עם (אלא ששולל מנהגם). וראה גם משמרת שלום מהדו״ב י, ט בסופו – כט, ב.

לאידך, בזכל״א א או״ח מערכת ת – קלד, א – הובא בכה״ח שם, שא״צ שהקהל יהפכו פניהם לפי שהוא רק תפלה ולא בקשה וברכה. איברא, שבשיח יצחק דייק שהוא גם בגדר ברכה. וראה גם הלולא דרבי בתחילתו אות ל – יז, ד. שם בקונטרס דובב שפתי ישנים ד״ה והנה אמרתי – יא, ג.

ובאמת, גם בדברי ר״ד עראמה שהביאו, שכתב ״וכן בחזן בזמננו״ – נראה שאינו מן הענין כלל, ואפ״ל בכוונתו בפשיטות שגם החזן צ״ל פנים כנגד פנים בעת ברכת כהנים ממש ושלא יהא אחורי הכהנים. ור״ל בזמננו שהחזן עומד קרוב לכותל מזרח. אלא שלא נהגו להקפיד בזה. ולהעיר מכלי יקר לך יב, ג. ושו״ר בשו״ת דברי שלום מזרחי או״ח א, פא שכתב לפרש כן. ועיי״ש עוד מש״כ לפרש.

ואףִ שהביא הכה״ח ב׳ הדעות – ראה שם קכח, לט שהביא רק הדעה להחזיר פניו. וראה שיחת ש״פ מקץ תשכ״ז. ואפשר דקאי רק באותם העומדים מלפנים או בצדו. וראה להלן.

ולהעיר, שבכלל כל ברכה פנים כנגד פנים, גם ברכות בעת החופה, ראה ערוה״ש אה״ע סב, ט. והרי אמירת הש״צ בגדר ברכה לכמה דעות. וכן משמע להדיא בזו״ח שם. וראה ניצוצי זהר שם. יסוש״ה ה, ו. וראה מה שחידש בשו״ת ארץ צבי ל. (וראה משמ״ש י, ט, ובמהדו״ב שם בארוכה). ולהעיר ממנהגנו לענות אמן ולא כן יה״ר. וכן להעיר מהמנהג לעמוד אז (אף שלדינא גם בברכת כהנים א״צ שיעמדו הקהל רק הכהנים) – מאירי מגילה כד, ב. סוטה מ, א. והובא במרומי שדה סוטה לח, א. (ובמשנ״ב קכח, נא רק לגבי נ״כ ממש. ובשו״ת צי״א יד, יח, מחדש בכוונת המאירי, שרק כשאין כהנים מנהג לעמוד. והוא היפך פי׳ הפשוט). כה״ח קכח, צא. פת״ע קכז, ה. לקוטי ספורי התוועדויות ע׳ 458. ועוד להעיר מהדעות שמי שחלם חלום יאמר רבש״ע בעת אמירת הש״צ – מט״מ קצז. לבוש קל, א. וראה בארוכה בכללות הענין שו״ת מחנה יוסף טז ואילך.

אבל לפענ״ד פשוט שאינו מן הדין, שלפ״ז נצטרך שכל הקהל יבואו לעמוד פא״פ מול הש״צ. וזו לא שמענו. ובביהכ״נ שלנו שהש״צ עומד ליד ארון הקדש אי״ז שייך כלל. (ולהעיר ממנהג שבס׳ הלולא דרבי שם ושם). והטעם, לא רק מחמת שפנים כנגד פנים אינו מעכב, או שהציבור בגדר עם שבשדות דאניסי, אלא שאינו בגדר ברכת כהנים ממש (ראה גם הלולא דרבי שם). והרי פשוט שאין הש״צ צריך לחלוץ מנעליו וליטול ידיו.

ונראה מדברי שיח יצחק ודעמי׳ שהוא רק להראות שרוצה לקבל אור עליון, וא״צ דין פא״פ ממש. ומשמעות דברי הר״ד עראמה, שהוא מדין פנים כנגד פנים, כבר כתבנו שנראה שפירושו באו״א. ולפ״ז, אפשר שיש מקום להסתכל על הש״צ, או להפנות פניו לכיוון שלו, גם כשעומד מאחוריו. וכנראה כך נהג רבינו כשהתפלל בזאל הקטן למעלה. וראה מש״כ ליישב ההנהגה להסתכל מול הש״צ גם בעומד מאחוריו, בנתיבים בשדה השליחות א ע׳ 223.

#56267
#51659