הזמנת כוס קפה לאשתו נדה

שאלה:

באיסור לשגר לנדה כוס, שכתבו הפוסקים שכל משקה חשוב בכלל, האם מותר להזמין עבורה ממסעדה כוס קפה? או דרך אובר-איטס?

תשובה:

קשה להתיר.

מקורות:

בפס״ד להצ״צ (אלא שכמה סימנים כולל סימן זה הוא להרמ״נ מוויטעבסק) קצה, יג: כוס של יין או של שאר משקים חשובים. וכ״כ כמה אחרונים – פרדס שמחה מט. בדה״ש קסג. ועוד.

ובכ״מ כתבו להדיא גם חמר מדינה. ויש שכתבו כל המשקאות חוץ ממים וסודה. (ויש שכתבו רק משקות המשכרים).

ואף שקפה רובו מים, כיון שנחשב לחמר מדינה – מוכח שהוא משקה חשוב ואין מתייחסים לזה כרובו מים. ונראים דברי האוסרים.

ועכ״פ, אם נניח שגם בקפה אסור, לכאורה לא מצאנו היתר כשמזמין עבורה.

ואם נאמר להתיר, יהא מותר אפילו לשבת במסעדה ולהזמין כוס יין ממש מהמלצר. והוא תמוה מאד.

והאמת אגיד, שכשאמרתי במסיבת חכמים וסופרים שאין להתיר הקיפוני מכל הצדדים כאילו אמרתי דבר רחוק מהדעת. וניסיתי למצוא צד זכות להתיר והעליתי חרס בידי, זולת להסוברים שרק כוס יין בכלל האיסור.

וכששוחחתי בנושא עם כמה, הי׳ פשוט להם שמותר, עד שביקשתי שיסבירו מילתא בטעמא, ובסוף העלו חרס בידם.

אמנם, ראיתי בכמה אחרונים שכשהבעל שליח מבעה״ב להביא לה לית לן בה. ויל״ע אם הה״נ בנדו״ז, ובפרט כשהיא מבקשת מבעלה.

לאידך, הרי אסור לאחר לשלוח כוס לאשה שלא מדעת בעלה (כמפורש במס׳ כלה וכלה רבתי בתחילתן. והובא בבעלי הנפש שער הפרישה, מחז״ו אבל יח, ובב״י יו״ד קצה. ולפלא שלא הובא כלל בשאר פוסקים. וכבר תמה בזה בסוגה בשושנים דלקמן). ואדרבה עיקר האיסור בנדה נלמד משם.

ואם נאמר בנדוננו שנקרא שהחנות משגר לה, יש כאן שאלה חמורה יותר בכל פעם שאשה מזמינה מהחנות כוס קפה שלא מדעת בעלה.

והכי נאמר שאשה שמתקשרת למסעדה ומזמינה לעצמה כוס קפה אסור לעובד לשלוח לה.

ולכאורה התם שאני שהאשה מבקשת, והו״ל כאילו היא המשגרת ולא העובד. ואי תימא הכי, האם נאמר שכשאשתו נדה מבקשת מבעלה כוס יין מותר לבעלה לשלוח. וכתבנו מזה בשעתו 40116 שכשהאשה בימי נדותה מבקשת שיביאו לה את כוס הקידוש, אסור לבעל לקרב ולשלוח לכוון שלה.

ומ״מ העירוני שאף אם נימא שבכוס של קידוש יש לאסור גם כשמבקשת ממנו לקרב, כאן עדיף, כי כאן כשהיא מבקשת כבר אין כאן כלל מעשה שיגור רק קני׳ בעלמא בשליחותה, משא”כ בכוס של קידוש יש כאן “שיגור” בשליחותה.

ומצינו במקו״ח קצה נד, ובתפארת צבי י, שכשאחר מברך מותר לאחר לשלוח לה מדעת בעלה, שיודעת שאחר שלח ולא בעלה ואינו דרך חיבה. ומותר אפילו לבעל להורות לו לשלוח לאשתו, כיון שהאחר הוא השולח – כן מוכח ממה שהביא בעובדא דר״נ וילתא. וכן פי׳ בדבריו בסוגה בשושנים וינד יא, יב.

וצ״ע הגדרים בזה, שלכאורה אינו תלוי של מי היין.

ולפו”ר כשמזמינה בעצמה כוס קפה, ה״ז בגדר קניית כוס קפה, ואף אחד לא שולח לאף אחד. אבל כשבעלה מזמין לה קפה, הרי הוא “מזמין בשבילה” ו”נותן דעתו עליה”, ואין לך שיגור גדול מזה. אבל הא גופא השאלה, אם מבקשת ממנו שיזמין לה, האם אין זה בגדר שהוא בסך הכל קונה עבורה כמעשה קוף בעלמא, ולא משגר לה. והרי אם האשה רוצה לקנות קפה וקשה לה כרגע לעשות ההזמנה, היא תבקש מבעלה שיזמין, ולא משום מעשה חיבה בכלל.

והיוצא לנו מכל זה שהסברות היחידות להיתר, או שקפה לא משקה חשוב, או שכשהיא מבקשת מותר.

‏וכתב אלי הרה״ג בעל עיטורי מרדכי שליט״א: דיברתי היום עם מורנו הרמ״מ לובין שליט״א על שאלה זו. בהתחלה שאלתי האם מותר לשגר כוס קפה לאשתו. והשיב שתלוי האם קפה נחשב חמר מדינה. ואח”כ ראיתי שלא היה ברור לו לגמרי. ושאלתי שוב האם יכול לקנות לאשתו בחנות ולשלוח לה. והשיב שמותר, וביאר דלא נחשב שיגור לאשתו אלא רק קונה עבורה והחנות משגר לה. ולא ירדתי היטב לסוף דעתו. ומורנו הרמ״ש קליין שליט״א אמר שגם כוס קפה בכלל האיסור, ושאסור להזמין בחנות עבורה דזה נחשב לשגר ע”י שליח. עכ״ל.

#54991