Can one make a shehechiyanu on a fruit that one already ate in a liquid form?

Yes.

Sources:

נחלקו הפוסקים באכל ענבים ובירך שהחיינו אם חוזר ומברך כששותה תירוש. ובעו״ת רכה, ד, שבהיפך כשבירך שהחיינו על התירוש, לכו״ע אינו חוזר ומברך שהחיינו על הענבים, שהיין אישתני למעליותא ועדיף על ענבים. וכ״מ בשו״ת מהרי״ל קכז וקפג שהביא סברא הנ״ל לגבי ענבים ואח״כ תירוש. וכ״כ א״ר יב. באה״ט י. קיצור שו״ע נט, טו. משנ״ב טו. וכבר מצינו כך בלקט יושר א ע׳ 43. אבל ראה מאמ״ר רכה, ז. ובדברי מרדכי שלו, דפלוגתא היא בב׳ האופנים. וכ״כ באות היא לעולם מערכת ב, לה.

ובהגהות רעק״א לשם ה, נסתפק באופן ששתה יין חדש ולא בירך שהחיינו (לדעת המג״א שם יא שמברך רק על תירוש ולא על יין גם בחדש) אם מברך שהחיינו אח״כ כשאוכל ענבים, למ״ד שבלא בירך באכילה ראשונה שוב אינו מברך. וראה תורת חיים סופר שם יג.

אמנם, לגבי מי פירות כתבו בכ״מ שאין לברך שהחיינו, לפי שאין מברכים עליהם ברכת הפרי אלא שהכל דזיעה בעלמא נינהו – ראה שו״ת יוסף אומץ כד לענין גרעיני פירות מתוקים שברכתם שהכל שאינו בגדר פרי. (וראה כה״ח רכה, לב. ובשו״ת רדב״ז ד, מג אפילו לגבי פרי בוסר). וכ״כ אות היא לעולם שם. ובברכת הבית כד, כט, שיצא מתורת פרי ולא תקנו זמן רק בפרי, וגם אין ניכר בין חדש לישן (ובפרט בזמננו), חוץ מהיוצא מהזיתים וענבים. וכ״כ בברכת ה’ ח״ד ב, לט, שצריך לברך על ראיית ואכילת גוף הפרי החדש ולא על זיעתו. וכ”כ בשו”ת שרה״מ ו, כה, עיי״ש עוד טעמים. וראה בשו״ת דברך יאיר חדאד ו, יב.

ובהיות והמשקה אינו פרי והוא זיעה בעלמא, וגם ברכתו שהכל, והשמחה על הפרי ולא על המיץ היוצא ממנו – מובן שאכילת הפרי אח״כ אינה בגדר אכילה שני׳, אלא ראשונה היא אצלו. וכ״כ אות היא לעולם שם, הובא בפתה״ד רכה, ו, וברוח חיים פלאגי שם ו, וכן הב״ד בשו״ת יחו״ד ז, לד, ובחזו״ע ברכות ע׳ קכו ואילך, שאח״כ כשיאכל מהפרי עצמו יברך עליו שהחיינו. (אלא שכתב שיותר טוב לאכול תחילה הפרי לפני שליית המיץ. וטעמו מחשש שמא יש לברך שהחיינו על גרעיני פירות, יעו״ש). וכ״ה בשו״ת ר׳ עקיבה יוסף או״ח סוסי׳ קעט, אלא שנשאר בצ״ע. (וכנראה שרש הספק אם לברך שהחיינו על מיץ מעיקרא). וכ״כ בשו״ת שבט הקהתי ד, עג, שיכול לברך זמן על הפרי החדש שאוכל אח”כ, שהרי עדיין לא אכל מגוף הפרי ורק זיעת הפרי אכל. וראה גם שם ד, צז. וכ״כ וישמע משה ה ע׳ נב בשם הגרישא. אבל ראה הלכה ברורה רכה בבירור הלכה מה מש״כ למיסבר סברא. וי״ל ע״ד. ושו״ר שכבר העיר עליו בקובץ וכתבתם גל׳ ו. וראה הנסמן בשו״ת בית מתתיהו ה, כב, ג.

#53023