חלות לשבת בתוך תנור של נבילות וטריפות

 

שאלה:

מי שמתארח בצימר במקום שלא שומרים כשרות, ויש תנור עם תבניות שאפו בתנור בשר נבילות וטריפות. הוא רוצה לאפות בתנור חלות ועוגות לשבת.

האם יכול להפעיל את התנור על החום הכי גבוה ונחשב הגעלה לתנור. ולגבי התבניות שלא מועיל הגעלה, יניח תבנית חד פעמית על התבנית האמיתית, ויניח את החלות על התבנית חד פעמית. האם זה מותר?

 

תשובה:

יניח שתי תבניות חד פעמיות.

 

מקורות:

מצד טבילת כלים, שהתבנית לא טבולה, לית לן בה, כיון שהאוכל אינו נוגע בתבנית ממתכת, רק בתבנית החד פעמית. ובלא״ה, התבנית התחתונה דינה כחצובה שאין צריך טבילה.

ומצד הבליעות, אם אין רטיבות בין התבניות אין בליעה יוצאה מכלי לכלי ללא רוטב. אלא שלכתחילה יש להחמיר. והיינו להדעות שכוונת הרמ״א יו״ד צב, ז, להחמיר לכתחילה גם בב׳ קדרות, ולהדעות שהוא לא רק מחשש חיצוני אלא מחומרא לחוש להדעות שבולעים, ואכ״מ. ולפ״ז, יש מקום לומר כן גם באב״י. וראה פמ״ג צה במ״ז ט. שו״ת בית שלמה קסז.

והרי מחמירים בחצובה ללבנה גם באב״י. ואף שבמשנ״ב תנא, לד שהוא רק משום חומרא דחמץ, בחכמ״א עד, ד כתב להחמיר גם בשא״ס. וכ״ה גם במקו״ח תנא, טז בחי׳. ובאמת במו״ק ומאמ״ר ופמ״ג שהביא בשעה״צ לא ברירא שבעצם מקילים בב׳ קדרות בשא״ס, דהתם איכא צדדי קולא טפי, שמא לא נשפך ושמא נשרף.

וכמדומה כן המנהג להחמיר. ובד״כ כששא״פ ללבן נהוג לעטוף בב׳ כיסויים.

אבל במשנ״ב בהכרח מפרש בחומרת הרמ״א דלא קאי אב׳ קדרות, ורק בנוגע לזיעה. אבל בכ״מ פירשו דקאי גם אב׳ קדרות, ושלכתחילה יש להחמיר. ופירשו שהוא לא רק מחששות אלא לחוש לכתחילה שבולע. וראה שו״ת כת״ס יו״ד נד. ועוד.

ומקום לומר שהחמירו ללבן חצובה, לפי שהגעלה בכלל לכתחילה (וכמבואר בכ״מ), ועכ״פ החמירו בחצובה, להדעות שבלוע מבחוץ גרע טפי, שיש שפירשו כך בנקוה״כ צז, א. ואכ״מ. והארכנו במק״א.

ובנדו״ד, באפיית חלות ועוגות, שאא״פ לאפות כשעטוף, יעשה כבפנים.

ולהעיר, שי״א שבחרס גרע טפי, וגם בב׳ קדרות בולע, וי״א שבנבלע בו דבר שמן גרע טפי ובולע.

ויש שהציעו להפוך החצובה, ולצרף הספק שי״א הבליעה אינה מפעפעת מעבר לעבר. והטוב טוב לעשות כבפנים.

וראה בל”י צה, כ ודרכ”ת שם צא שמנהג ותיקין לייחד שיש מיוחד לבשר וחלב גם בצונן. שוב העירוני שבס׳ הלכות בשר בחלב ד, סה הביא שיש מאחרוני הזמן המורים שא״צ להחמיר חומרת ב׳ קדרות באב״י. ולעומתם אחרים יאמרו להחמיר, אבל רק בקדירה ולא במשטח שעליו מניחים את הקדירה, שאינו לבישול, וכשיש. ושם פב, להקל גם בחצובה, ולהחמיר רק .בב׳ קדרות. וסברתו לא הבנתי, דאיפכא הוא, שחצובה לפעמים גרע טפי. ואולי סברתו מחמת שנשרף.

והניחא למ״ד שליבון חצובה הוא רק בחמץ, וכ״ה במשנ״ב כנ״ל, אבל לחכמ״א ודעמי׳ שיש ללבן גם בשא״ס, וכמדומה כן המנהג – ליתא.

 

#43401