When spitting by Aleinu on Shabbos does one need to wipe it differently than during the week?
Answer:
On an earth floor, one may not rub the spit but rather they should place their shoe over it without rubbing it.
On a wooden floor, in an area where most floors aren’t earth floors, one may rub the spit. Nonetheless, there is room for stringency.
On a rug floor, one may rub the spit. Best to do it lightly.
Sources:
רוק שע״ג קרקע – שו״ע או״ח שטז, יא. ויניח מנעלו עליו – ראה מהרי״ל והגמי״י הובאו במג״א שם כה. ובסו״ד כתב שבביהכ״נ מותר גם לדרוס לפי תומו רק לא ישפשף, אע״פ שמצוי שמשפף מעט כשדורס. וראה פמ״ג קנא בא״א ט.
במרוצף – ראה במג״א שם כד. ומציין לב׳ הדעות בשו״ע או״ח שלז, ב.
ברוב בתים מרוצפים – ראה משנ״ב שלז בבה״ל א ד״ה ויש. קצוה״ש קמו ע׳ קיח. אבל ראה שו״ת אז״נ ו, כד. וראה מעשה רב בהתקשרות גל׳ תקמו בבירורי הלכה ומנהג בענין רקיקה בעלינו, הערה 19.
שטיח – מדין ליבון, ראה רמ״א או״ח שב, ט, שאפילו במים מועטים שרייתו זהו כיבוסו. ובשו״ע אדה”ז שם כא, מביא שיטת המקילים כשאינו מתכוון לליבונו, שבמעט מים אין אומרים שרייתו זהו כיבוסו, ולהלכה פוסק שכל ירא שמים יחמיר לעצמו.
ונראה לדינא להקל, ושאין בו פקפוק גם לירא שמים, שרוק הוא דרך לכלוך, וכמו המסתפג בסדין, אע”פ שליטול ידיו על מי רגליים אסור, לפי שהם צלולים וראוים לכיבוס – ראה אדה”ז שם, משא”כ רוק שהוא דבר מלוכלך בעצם, ראה פירש”י שבת קמ”ב, ב ד”ה לשלשת, הובא בשו״ע אדה”ז סעיף כ “שיש עליו איזה לכלוך כגון טיפת דם או רוק”. וא”א לומר על רוק שהוא דבר מלוכלך שהוא ראוי לכיבוס.
מדין סחיטה – ראה שו”ע או״ח שב, ט: בגד שיש עליו לכלוך . . מקנחו בסמרטוט בקל ולא בדוחק פן יסחוט. ומשמע שאסור לשפשף. ומ”מ, פוק חזי מאי עמא דבר. ולכן נראה שיש כמה טעמים להקל:
א. שהרוק הולך לאיבוד, והוי דרבנן, ובאינו מתכוין לכך יש מתירין לגמרי – ראה באריכות שו״ע או״ח שכ, יח. ואדה”ז סעיף כ”ד מצרף שיטה זו להקל. וראה בסימן שי”ד ברמ”א סוף ס”א, ט”ז סק”ב ומ”א ס”ק ה, ואדה”ז סעיפים ג-ד. ואפילו במלאכה דאורייתא – אם עושה כלאחר יד מקלקל ואינה צריכה לגופה, העיקר כדעת המתירין.
ב. אינו דומה להדין של סמרטוט, לפי שכאן כוונתו שהרוק יהא מובלע בהשטיח, משא”כ בנדון של הסמרטוט רוצה שהלכלוך יצא מהבגד, לכן יש חשש “פן יסחוט”.
ג. הלשון בסמרטוט “פן יסחוט”, היינו שאינו פס”ר. ומ״מ שם אוסרים לפי שזה כוונתו, וא”כ בנדו”ד מותר, שאינו פס”ר ואי״ז כוונתו.
#3299
