I heard that drinking beer bubbles is not safe halachically. Does that apply to other bubbles like that are on top of a coffee?

 

It does not apply only to beer. It applies to any type of bubbles. This would apply to both fermentation, as well as bubbles due to heat.

Nonetheless, the custom is not to be particular about this.

 

Sources:

בחולין קה, ב נזכר אופיא. ובשל״ה שער האותיות קדושת האכילה מביא שהוא רק כשמעלה החבית רתיחה כשתוססת, משא״כ כשעושה אופיא כששופך בכלי, אלא שנכון ליזהר דחמירא סכנתא מאיסורא. והב״ד בא״ר קע, כד ובכה״ח שם פב.

והנה באור חדש הל׳ ברכות כז, כו הביא מש״כ הטור או״ח רד שעל קצף מחמת רתיחת הקדרה מברך שהכל, והקשה מ״ט יברך הואיל ומזיק. ומיישב בב׳ אופנים שיש לחלק בין אופיא לקצף. ולכאורה כוונתו שקצף מחמת רתיחה שאני. ובאופן הב׳ שגם באופיא מברך אם שקעו כגון שהוא קימעא.

אבל בשו״ע אדה״ז שמירת הגוף והנפש ט כתב דקאי ברתיחה. ובפשטות היינו רתיחה כפשוטה, ולא רתיחה של תסיסה. (וכ״ה באו״ה לר״י ברז״מ מבניולש ה. אבל שם משמע דהיינו רתיחה שהיין תוסס. וכ״ה באו״ז ע״ז רלו, כדהיין מחמצת ומעלה רתיחות דהיינו יין חדש שהוא תוסס). ולכאורה מוכרח הוא, שהרי מפורש בחולין שם דקאי במים ג״כ. ומקרא מלא הוא בהושע י, ד, כקצף על פני מים, ובתרגום, והובא בערוך ערך רתח, כרותחא על אפי מיא. ובמצודות שם, דהיינו אבעבעות על המים. ובמלבי״ם שהוא מחמת רתיחת המים. וראה גם עד״ז בערוך ערך הפיא. ושם, שבלשון חכמים נקרא רתיחה ובלשון מקרא קצף. שו״מ במאירי יבמות פ, א שרתיחה קרוי במים קצף וביין אופיא. וראה גם בפי׳ המ״מ גניבה ח, ז. וראה בצוואת ר״א הגדול סו שלא לאכול בשר בעוד שמסלק ההבל ובשיירי מצוה שם פי׳ מחמת הקצף. וראה שו״ת אבני דרך טו, קמט שהביא למי שפי׳ שאופיא היינו מחמת עיפוש. אלא שלא הביא מקור לדבר.

ומה שאין נזהרים – משום שומר פתאים ה׳, או שנשתנו הטבעים. וראה שו״ת אהל משה צוויג תנינא קיא. קה״י חולין מג.

 

 

#31768