שביתה ממלאכה ערב שבת אחרי חצות
כבוד הרבנים הגאונים שליט”א
האם יש איזה מקור בהלכה למאמר השגור בפי העולם שטוב למנוע ממלאכה ערב שבת אחרי חצות?
אני יודע שיש כזה הו”א בראשונים (ב”י וב”ח סי’ רנ”א), אכן למעשה אינו אסור כי אם מן המנחה ולמעלה, ולא כל מלאכה כמבואר בפוסקים. אולי יש משהו כזה בדברי המקובלים? אשמח לקבל מענה.
מענה:
אין איסור מן הדין. אבל יש שנהגו להחמיר כן.
מקורות:
הנה, מזמן מנחה גדולה, שהוא בסמיכות לחצות, בלא״ה לכמה דעות אסור מדינא.
ויש שנהגו סלסול מחצות – מנהגי מהרם אש. וכן מסופר על אדה״ז. וכ״ד הפר״ח רלג, א לדינא. (ומפי השמועה שפ״א זירז כ״ק אד״ש להריל”ג ללכת לסופר לפני חצות כדי לתקן הרצועה, לפי שהסופר מקפיד שלא לעבוד אחרי חצות בעש”ק).
ודנו בנוהג כן אי מהני התרה – ראה שו״ת שואל ונשאל ה, לא. וראה אג״ק יד ע׳ תעז להחמיר.
אבל לשאלתו, אם שמעתי מורים להחמיר מחצות, לא שמעתי כן, אף שכ״ד הפר״ח ועוד, ושכן נהגו יחידי סגולה.
וגם בזמן מנחה גדולה – ההוראה להקל.
ולהעיר שבכנה״ג רנא בהגה״ט מפרש בס״ח קכב שאם לא הכינו צרכי שבת אסור גם לפני חצות.
וראה שם בהגב״י דמשמע להחמיר מחצות מחמת שאין בקיאין במנחה גדולה, ואין זמנו קצוב. וכנראה ז״כ ״מפני שהוא דבר קצוב״. אלא שלכאו׳ כוונתו רק אערב פסח, ולכן כתב ״שם כתב״ והיינו בתסח, דזולת זאת אין לדבריו משמעות, שלא מצינו ״שם״ לאיסור מחצות בע״ש.
כן להעיר שבכ״מ נזכר הלשון חצות. ולכאו׳ הכוונה מנחה גדולה – ראה פמ״ג תרכה בא״א א, הובא במשנ״ב שם ב. ובפי׳ דברי הפמ״ג ומשנ״ב – ראה משנה הלכה תרכה, א. שו״ת ברכת אברהם ראזענבערגער ב, נז.
במש״כ ע״פ הקבלה – כ״ה ביוסף אומץ תקנה. שם תשלו. וציינו גם לסדה״י הנהגת והכנת יום הששי. של״ה מס׳ שבת נר מצוה ד״ה ומדת להזהר ממלאכות כבידות מחצות. וסימנך ל״א תעשה מלאכה. ומקורו בפע״ח שער השבת כד. אבל ראה פע״ח שער סליחות ח. וראה בני ישכר מאמרי השבתות ב בתחילתו ע״ד הנגלה.
#28531
