Naming After Someone That Passed Away Young

 

Question:

Is it a problem to name a baby after his great uncle that passed away at 65 years old? (he was married, children etc.), or do we see that the name has “bad luck”.

 

Answer:

Not an issue in this case.

 

Sources:

י״א דהיינו בגיל ארבעים, חמשים, נ״ב, או ששים, ומשנה שלימה שנינו שבן ששים לזקנה, וי״ג לשיבה, וי״ג חמשים לזקנה – תקו״ז כא (נו, א) וראה מו״ק כח, א. וממילא בנדו״ד לכו״ע אין חשש (משא״כ לענין קטלנית, ראה שו״ת חת״ס אה״ע א, כג. פת״ש אה״ע ט, ב. והרי י״א שגם במתו בעליה מזקנה, וגם בזקן מופלג, בכלל, ראה בזה ד״מ שם ב. ב״ש ו. שו״ת תשב״ץ ג, יד. שו״ת משפטי צדק גארמיזאן צז. תורת חסד אה״ע ה, אף שהעיקר לדינא אינו כן. וראה גם שו״ת צ״צ אה״ע כז, ז. ולאידך י״א גם שם דהיינו ששים, ראה שם ארי׳ לה. בית יצחק אה״ע מה. אבנ״ז אה״ע מה, יא. פרשת מרדכי אה״ע טז. שו״מ תליתאה א, קי. אמרי יושר א, קצ. מנחת פתים להנ״ל אה״ע שם. מהר״ש ענגיל ג, קיז. בית אב שביעאה לד. באר חיים מרדכי ב, מז. וראה שבה״ל י, רכט. ויש שכתבו אם הוא מבן ס״ה – פרי השדה א. יד. ובחכמת שלמה אה״ע שם כתב – בגיל שמונים. וראה משה״ק בשו״ת אבני זכרון א, יד. אג״מ אה״ע ד, מג. וראה הנסמן בבית אהרן מגיד יא, ע׳ תט ואילך. משנת האישות יט, ט. ופשוט, שבנדו״ז קיל טפי מדין קטלנית, דהתם אשתו כגופו וגרע טפי. ראה עד״ז במכתב ז׳ ניסן תשכ״ב, נדפס בשלחן מנחם יו״ד ב, קיח – ע׳ קנז.

וראה בכ״ז בשו״ת מנח״א ד, כז. דרכי חו״ש השמטות תתקכט. אג״מ יו״ד ב, קכב. תשוה״נ ג, רצז. משנת יוסף ח, קג, ב. שמות בארץ להגרח״ק ע׳ קצח. קובץ זרע יעקב כד ע׳ קיד במנהגי סקווירא. ומפי כמה חכמים בקוראי שמו רובין ע׳ 138 ואילך. מסורת משה ג, קב – ע׳ תד. שו״ת ברכת יהודה ה ענינים שונים ו.

ואעיקרא דמילתא, י״א שבשמות נפוצים אין חשש כיון שכבר נקראו אחרים בשם זה (ראה עד״ז בתוס׳ ד״ה שבנא – שבת יב. ב לגבי שם רשע. שו״ת מבי״ט א, רעו. ובכ״מ. ולאידך מד׳ היש״ש גיטין ד, לא, בשם ישעיהו, מוכח שגם בזה חששו. וראה פת״ש קטז, י. אבל ראה שו״ת חת״ס אה״ע ב, כה. אג״מ שם. וראה שו״ת זכרון מנחם זובער טז, ב (ע׳ 82), ונדפס גם בקובץ עטרת חכמים נוא דזשערזי  ע׳ שא. ובזה גופא כמה אופנים, הן בנוגע לשם רשע, והן בנוגע הנפטר בדמי ימיו, שקוראים אחרי הראשון שנקרא כך, או להקל בכלל אם יש אחר צדיק או שהאריך ימים). ושמועות שונות בדבר אצל רבותינו נשיאינו בענין זה, וכמ״פ הורו להוסיף שם. ואכ״מ. והנדפס באג״ק יב ע׳ תלד – קאי כשהוסיפו שם, והנרשם שם בשוה״ג בהערת המו״ל – אינו נכון. ולאידך, ראה תשורה איידעלמאן-בוימגארטען אייר תשס״ו ע׳ 108 במי שנאסר ולא נודעו עקבותיו, ״וכמה אלי׳ ישנם״. אבל התם מיירי שהוא במצות כיבוד אב ואם (ולהעיר ממצות יבום שי״א לקרוא ע״ש המת, כך פי׳ ברמב״ן ורא״ם וישב לח, ח בדעת רש״י. וכ״ה בכ״מ. אבל י״א אדרבה שלא לקרוא אחרי מי שמת בלא בנים. וכן לכמה דעות, במקום מצות יבום ל״ח גם לאיסור קטלנית – ראה שו״ת נוב״י קמא אה״ע י. ואף שנחלקו עליו, מפורש הוא בשו״ת פאה״ד להרמב״ם קמו. אבל לא משום שומר מצוה. ואכ״מ),  וגם שם ככל הנראה נהרג על קדה״ש ואינו דומה (וכמ״פ היו מענות לחלק באופנים הנ״ל. וראה הנלקט בשולחן מנחם שם ע׳ קנז. ועוד יש באמתחתנו מזה), אלא דחזי לאצטרופי גם הנ״ל, שישנם כמה בשם הזה, וממילא מוכח דלא ריע מזלי׳.

 

 

#28409