How can I pay back for damaging items during my youth?

 

Question:

I’m embarrassed to say but when I was 10 or 11, our teacher gave us books in the classroom library that we could take out and use and then return. I dirtied some of the books, purposely, and it’s disgusting that I did that. It’s more than 25 years later and I want to pay back for what I did, but I don’t remember how many books it entailed (I used to read a lot, so it was probably many books), and I’m not sure if it was the teachers’ books or the schools’ books. How can I pay back?

 

Answer:

From the letter of the law you aren’t obligated to compensate for damages you have incurred before the age of Bar Mitzvah at all. However, beyond the letter of the law, lifnim meshuras hadin, you should compensate however much you’re able to.

Practically, you should try reaching out (anonymously) to the teacher to see if they remember whose books they were and compensate them until they forgive you.

Otherwise, you should make a donation to the school in a amount which is approximately the amount you estimate the damage.

 

Sources:

שו״ע חו״מ סי׳ שמט סעי׳ ג (והציון בשו״ע אדה״ז סי׳ שמג סעי׳ יא לחו״מ סי׳ שנט הוא טעות הדפוס – לקו״ש חט״ז ע׳ 25 בשולי הגליון). רמ״א או״ח סוסי׳ שמג. משנ״ב שם ס״ק ט.

וראה ביאור הענין והגדרתו, אם יש בזה גדר עבירה, ואם הוא משום כפרה (להעיר מדעת זקנים פינחס כח, ט הובא בלקו״ש יח ע׳ 318), או לא (והוא רק משום סימן רע (כבשו״ת תרוה״ד ב, סב), או רוח הטומאה (ב״ח או״ח שמג)) – ראה שו״ת הרדב״ז ו, ב׳שיד. הגהות חכמת שלמה לרמ״א שם. שו״ת משנה שכיר א, פח בקו״א קנז. רב פעלים חו״מ סוד ישרים א, ג. עצי חיים טז. אג״מ יו״ד ב, י. לקו״ש ד ע׳ 1249  לך. ח״ז ע׳ 240 הע׳ 6. חי״ב ע׳ 5 הע׳ 32. חי״ד ע׳ 144 הע׳ 14. כט ע׳ 209 בשוה״ג להע׳ 39. ד״ה באתי לגני תשי״ב. סה״ש תשמ״ט ח״ב ע׳ 460. שיחת יו״ד שבט תשי״ז. י״ב תמוז תש״ל. ש״פ אחרי תשל״ו. וראה אשכבתא דרבי ע׳ 28.

והנה, בשו״ת שבות יעקב ח״א סי׳ קעז דמלשון הרמ״א ״טוב שיקבל ע״ע איזה דבר לתשובה״ משמע דאף לצאת בידי שמים אין חייב לשלם הכל. אבל ראה בספר חסידים סי׳ תרצב, הובא בפת״ש שמט, ב, שכתב שישלם כל מה שגנב והזיק. ובשבו״י הב״ד ס״ח,  וכתב דאולי מדת חסידות קאמר או שהיתה הגניבה תחת ידו. אלא, שדברי הרמ״א הוא בקטן שהכה את אביו או שאר עבירות, דאין שייך לומר שישלם הכל כמו בגנב או מזיק. ודו״ק. (אף שי״ל ששאר עבירות מתפרש גם בגניבה והיזק. וראה א״ר שמג, ד).

ובשו״ת מהר״י אסאד ג, סח נקט שחייב בד״ש לשלם הכל. וראה רש״ש סנהדרין נה, ב. (ולהעיר גם מנחל יצחק ז ד״ה ולולא דברי, ובדברי חיים דיני נזקי ממון יא, שבדברים שב״נ חייב כבנזקים חייב בתשובה, והיינו תשלומין. אבל ראה נאות יעקב טז מש״כ להעיר בזה).

אמנם, לאידך גיסא. בערך שי שמט דחה דברי השבו״י במש״כ שבנהנה מהגניבה בעין חייב בד״ש. וראה גם פתה״ד שמג,יא. שו״ת חמדת משה חו״מ קעב. מהרם שיק ב יו״ד שעה.

והנה כ״ז תלוי בהבנת דברי הרמ״א הנ״ל. ולדינא, רוה״פ נקטו שמדינא פטור גם בדיני שמים. ולאידך, כשמקבל איזה דבר לתשובה, אם המדובר בהיזק או גניבה נכון שיקבל תשלומין בשלימות, שכך דרך התשובה בדברים כאלו, אף שכנ״ל אינו חייב בדבר בד״ש. וכן מוכח מהוכחת הט״ז שמג, ב מעובדא דרפרם בב״ק צח, ב, שכפאו לפנים משוה״ד לשלם. או יתפשר עכ״פ עם הניזק – ראה עד״ז תורת שבת שנג, ח. וראה גם חבלים בנעימים א סוגיא מה.

וראה גם שו״ת יבי״א או״ח ג, כח, ג. שם  ח חו״מ ו.

 

 

#26062