בדין עליית בר מצוה למפטיר בצום עשרה בטבת

 

שאלה זו קיבלתי מאחד מחשובי הרבנים שליט״א, וזה לשונו: 

בדין עליית בר מצוה למפטיר בצום עשרה בטבת:

שאל הגאון רבי אריה ברינגר שליט”א (במח”ס דברי הנסים ושא”ס, מבני ברק) אצל הגר”י זילברשטיין שליט”א, והשיבו שיכול לעלות, כיון שהקריאה בתורה והמפטיר בצום הוא מדרבנן. ושכן אמר לו הגאון רבי אביגדור נבנצל שליט”א. ושכן השיב לו הגאון רבי יהודה אריה דינר שליט”א שיכול לעלות לתורה.

ואולם הגאון רבי שמאי קהת הכהן גראס שליט”א אמר לו, שנותנים בלא”ה למבוגר שאז יש התעוררות מההפטרה [ונדפס בקובץ מה טובו אוהליך יעקב חלק כד ע’ סג].

והגר”ע פריד שליט”א השיב שאם הצום מדברי קבלה יש בעיה לעלות לתורה מי שיהיה לו חזקה דרבא כמו שמצינו לגבי קריאת המגילה. ואמר שלמעשה יש להקל. ואם הוא בלא חתימת זקן יש לעלות אותו לתורה בישי”ק ששם כולם בחורים, עכת”ד.

ואשמח עוד לקבל בזה.

 

מענה:

מותר לו לעלות. 

 

טעמים ומקורות:

באמת, גם לגבי קריאת התורה בכלל אינו פשוט כלל ועיקר. וכתבנו מזה במק״א – ראה אצלנו כאן בין הדברים. ולתועלת הענין, מועתק בזה השייך לעניננו:

קריה״ת היא מתקנת מרע״ה או תקנת הנביאים (ראה רמב״ם תפלה יב, א ובכס״מ שם), וי״א שהיא דאורייתא (ראה תוד״ה בכל לשון ברכות יג, א בדעת רש״י. ריטב״א מגילה יז, ב, הובא בשו״ת סמיכה לחיים או״ח א ד״ה ושוב ראיתי, ובדע״ת או״ח קלה, א. וכ״מ דעת תר״י ברכות ד, א בדפי הרי״ף ד״ה בין, הובא בסמיכה לחיים שם ד״ה אלא. וכ״כ בשו״ת תשב״ץ ב, קסג. (וראה בברכ״י קלה, א ובסמיכה לחיים שם ד״ה ותו (ז, א) שסותר ד״ע ממש״כ שם ב, רסא). וכ״כ בב״ח או״ח תרפה ובבאר שבע סוטה לג  א ד״ה כל),

ובכל אופן – מחמירים בה כמו בשל תורה (ראה דברי חמודות עהרא״ש ברכות א, ז סקל״א). 

ולהעיר שי״א שאין חזקה דרבא מועלת בה. וכ״כ בכנה״ג רפב בהגה״ט בסופו בשם תשובות הר״ם מלמד כת״י, והוא במשפט צדק ג, מג, והובא במג״א שם ו. וכ״מ דעת אדה״ז בשו״ע שם ה. אבל יש לדחוק, דקושטא קאמר שצ״ל ב״ש, וכשהוא בן יג״ש בחזקה שהביא ב״ש. וכ״כ בפמ״ג שם בא״א ו בשעת המג״א שא״צ לבדוק אם יש בו ב״ש. וכ״ה במשנ״ב שם יג. וה״נ אפ״ל בדברי אדה״ז. וראה ס׳ חיים טז, א: דוקא בן יג״ש והביא ב״ש. ואולי מטעם הנ״ל שדינה כד״ק, או כעין ש״ת. ועוי״ל משום כבוד התורה (דאי משום כבוד הציבור – גם בש״צ העובר לפני התיבה איכא משום כבוד הציבור. וקייל״ן שא״צ לבדוק אם הביא ב״ש, ראה שו״ע אדה״ז נג, יג. וציין לדבריו בסי׳ נה, ו). וראה באר המים יא.

אבל למעשה המנהג פשוט שבן י״ג עולה לתורה וקורא בכל קריה״ת. ולא עדיף קריה״ת בד׳ צומות משאר קריה״ת לגבי חזקה דרבא. ואדרבה. וכן המנהג פשוט. (ומותר לו לעלות עכ״פ אפילו בפרשת זכור, ראה שו״ע אדה״ז רפב, טז). והה״נ שמותר להפטיר דלא עדיף מהקריאה עצמה. 

 

 

#25515