האם מותר להניח את החליפה מתחת לראש בתור כרית?

 

שאלה: לפעמים כשעייפות נופלת עלי הנני מוריד את החליפה ומניחה מתחת לראשי בתור כרית. האם יש בזה בעי’ משום ‘כליו מתחת למראשותיו’?

מענה: כן.

 

מקורות:

הוריות יג, ב (“חמשה דברים משכחים את הלימוד . . ויש אומרים אף המניח כליו [מלבושיו. רש”י] תחת מראשותיו”) תשב״ץ קטן רפז. משנ״ב סי׳ ב׳ סק״ב. ערוה״ש סי׳ ב׳ סעי׳ ה׳. ועוד. וראה גם בלקט יושר ע׳ 45 בהנהגת רבו התרוה״ד. ובמשנ״ב שם בשם מגן גבורים דאפשר אם מניח דבר אחר המפסיק בין ראשו לבגדיו דאין קפידא. וכ״כ בתו יהושע שמירת הגוף והנפש ב, כו בשם היעב״ץ. וכ״כ בעובר אורח להאדר״ת רנט. ומצינו כן כבר במנהגי מהרי״ל בלקוטים: ר״ל כל אחד מבגדיו הן סרבל הן קטא וכתונת, ולא כמו שסבורין דוקא כתונת. ואמר שהוא בעצמו נזהר בכך כשהולך בדרך ואין לו כר או כסת לשים תחת ראשו, טרם שלוקח אחד מבגדיו היה נוטל אוכף הסוס מתחת ראשו.

ומש״כ בשו״ת שלמת חיים תתעא שרק ברגיל בכך הוא כן, כבר הקשה עליו בס׳ הזכרון להגרח״ק ב, טו שלא אמרו כאן הרגיל בכך כבאכילת זיתים ועוד. והביא גם ממהרי״ל שם, דמבואר להדיא שגם באקראי איכא למיחש. והוכחת השלמת חיים  ממה שהניחו הכהנים בביהמ״ק תחת ראשיהן – צ״ע, ובתרתי, שהרי הם היו רגילים בכך. ועוד שהרי הו״ע כתב ליישב שם, דשאני התם שאינו בגדי עצמן כ״א בגדי קודש. וכ״כ בחק נתן ובעיני כל חי הוריות יג, ב. וראה טהרת מים דלקמן שכ״כ מד״ע, ונראה לו דחוק. (ובשו״ת יבי״א דלקמן מחלק ביניהם, שבטהרת מים כוונתו שקדושתן מגינה. ובשלמת חיים כוונתו שאינו שלהם). וגם אפשר שהניחו דבר החוצץ כבמגן גבורים שם. וכ״כ בשו״ת יבי״א דלקמן. (אלא שבמגן גבורים הכריח כן מבגדי הכהנים, ואינו מוכרח, שהרי אפשר ליישב באו״א וכו׳. אבל כ״ה להדיא במהרי״ל. וראה אז יקהל שלמה למהרי״ל שם מז, ג – יז, ב. אבל בס׳ הזכרון הוכיח שגם ע״י הפסק נק׳ מראשותיו. ולפלא שלא הביא ממהרי״ל הנ״ל שהו״ע העתיק שם. ובדוחק יל״פ הכוונה במהרי״ל, שאינו לוקח בגדיו כלל).

ועוד ועיקר, שכבר כתב בזה בבאר שבע הוריות שם: והא דתנן בריש תמיד ומניחין אותן תחת ראשיהן וכו׳ הא אוקימנא התם דלאו דוקא תחת ראשיהן ממש אלא כנגד ראשיהן. וכיון לזה מד״ע בשערים מצויינים בהלכה לאאזמו״ר בקו״א עא, ג. אלא שבשלמת חיים כתב להקשות מזה שהמקשן לא הקשה מזה. אבל י״ל דעדיפא מיני׳ פריך. וכ״כ בטהרת המים מערכת ש, יד. וגם שהו״ע בשלמת חיים כתב ליישב דקאי לת״ק בהוריות דלא ס״ל שקשה לשכחה. וכ״כ גם בטהרת המים שם, אבל נראה לו דוחק.

ובשערים מצויינים בהלכה שם הדר הוא לכל חסידיו בו ממש״כ בפנים שם ליישב באו״א שבביהמ״ק ליכא התגברות הטומאה וכו׳. וגם בזה כתבו ליישב עד״ז בשו״ת דובב מישרים א, עט, בשם מהרי״ד מבעלזא, ובליקוטי מהרי”ח בסדר ק”ש שעל המטה. וראה גם ס׳ הזכרון שם. שו״ת יבי״א ב יו״ד ח. וראה שו״ת דבר יהושע א, עד.

ומ״מ נ״ל להצדיק הצדיק דמעיקרא, שגם דבריו בפנים אתיין שפיר, חדא כנ״ל שבגמ׳ אמרו כן רק מטעם אחר משום שעטנז. וכ״כ בבאר שבע שם. ועוד איכא בגווה, שלפי האיבעית אימא אינו כן – ראה גם במרומי שדה הוריות שם, לענין אחר: דמאחר שאינו אלא דבר סגוליי ושומר מצווה לא ידע דבר רע, וכן לדעת יש אומרים המניח כליו תחת מראשותיו (דגורם לשכחה), לא קשה מהא דתנן בתמיד פ”א שהכהנים מקפלין בגדי כהונה ומניחין תחת ראשיהן, ולחד לישנא בגמ’ שם וביומא דף ס”ט א’ דפי’ תחת ראשיהן ממש, די”ל בגדי כהונה שאני. וכוונתו ליישב גם למאי דס״ד שהוא תחת ראשיהן, וגם לפי האיבעית אימא בתמיד שם. וראה גם שו״ת ויצבור יוסף שווארץ מב. ולדבריו משום שומר מצוה – י״ל יתירה מזו, דמצוה ממש הוא, לשמור עליהם – ראה ס׳ הזכרון שם.

 

 

#18320