A Mivtza Lulav Question: “Can you please hold my Lulav while I tie my shoe?”
Question:
If I’m on Mivtzoim and I ask someone to shake Lulav and he doesn’t want to, it’s he yotzei if I tell him to “hold my Lulav for me while I tie my shoe”, or do we say that מצוות צריכות כוונה?
Answer:
On the first day of Yom Tov it is a mitzvah m’doraysa and therefore needs proper kavanah to fulfill the mitzvah. Nonetheless, he should still be asked to do the mitzvah but a Bracha shouldn’t be made. However, on the other days of Yom Tov/chol hamoed intent is not needed.
Sources:
שוע”ר סי’ ס סעי’ ה ושם סי’ תרמט סעי’ א וכא.
בשאר הימים א״צ כוונה – מחה״ש תרנא, יז. פמ״ג שם במ״ז ה.
וגם ביום הראשון – נוסף לזה שי״א שמצות אצ״כ, ועוד שי״א שרק מדרבנן צריך כוונה, ושעכ״פ קיים המצוה עצמה אלא שלא קיים הכוונה – ראה בית שערים דלקמן.
ועוד זאת, ראה העיטור הל׳ מצה ומרור בטעמא דמילתא דמדאגבי׳ נפיק בי׳ שבלולב לא חזי אלא למצות הגבהה ולא בעי כוונה אחרינא. ולהעיר מסברת החיי״א כלל סח, כשניכר לפי הענין שהוא למצוה. והביאו במשנ״ב ס, י. ושם גם לגבי לולב. (אבל ראה קרן אורה בהקדמה למס׳ זבחים דעביד איניש לטלטל לולב דרך שחוק). וכ״כ בשו״ת כת״ס או״ח קז, בדעת הרי״ף דסתמא לשמה קאי.
ואף את״ל דהכא גרע שאינו רוצה לצאת וה״ז כהיפוך כוונה – י״ל דאדרבה דמיא למי שכפאוהו בי״ד לקיים המצות, שבודאי יצא יד״ח המצוה בכפי׳ אף שהוא בעל כרחו, שהרי א״צ לומר רוצה אני רק בגט וקרבנות. ודוחק לומר דמיירי שנתרצה לעשות בכוונה, או דאומדנא הוא שכ״ה תמיד (אבל כ״מ בריטב״א ר״ה כח, א. וראה שו״ת עונג יו״ט או״ח מ).
ומפורש הוא ביום תרועה ר״ה כח, א ד״ה א״ר אשי, שכוונת הכופה מועילה להמקיים. ומדמה לה לאשה שאנסה חבירתה והטבילתה, דכוונה דחבירתה מהניא לה – חולין לא, ב. וכ״כ בשו״ת בית שערים יו״ד שכה, שאם אחרים מלמדים אותו לכוון אפי׳ רוצה שלא יהני מעשיו, אין מעשיו בטלים, שא״צ ברצונו, והוא מידי דממילא שמקיים המצוה אלא שאינו רוצה שיהא מצוה. אלא שלדבריו צריך ללמד להדיא שיכוון.
אמנם באמרי בינה או״ח יד כתב דלא מהני כוונת הכופה, ושאני נדה שא״צ כוונת הטובל רק כוונת המטביל. וראה שו״ת חלקת יואב או״ח לג. קול אליהו א או״ח לד – הובא בשד״ח מערכת מ כלל סו.
#17050
