When a Sefer Torah Falls…
Question:
The Sefer Torah fell out from the Aron Kodesh in our Yeshiva (no one was touching it – it just slipped onto the doors and the doors swung open) onto the floor r”l. It was covered with its mantel. What do the bochurim who were in the room when it happened, and those who were in a nearby room and saw it, need to do? What about those who weren’t there and didn’t see it? And bichlal what is the proper chassidishe way to react to such a situation?
Answer:
Those who actually saw it falling:
- Should fast two half days.1
- Fasting should only be done if it doesn’t affect their health or learning
- They should additionally give Tzedaka, equivalent to the cost of meals of two days.
The other students:
- Do not need to fast, even if they saw it when it was on the floor.
This applies only if it was put back properly, to begin with.
All students:
Should take upon themselves to be diligent in Shnaim Mikrah Vaechad Targum this year, and give extra Tzedaka, preferably the equivalent of one day of meals.
The hanholas hayeshiva should make a kinus hisorerus with hachlatos to be extra careful in kedushas sefer Torah, including silence during kriah, and properly respecting sifrei kodesh.
See here as well:
Sources:
ראה שוע”ר או”ח סימן מד סעיף ב, מיוסד על מג”א שם סק”ה: כשנופל על הארץ מידו. אבל בס״ת לא כתב ״מידו״. והמנהג למעשה להתענות גם בכה״ג.
וגם הרואים מתענים – ראה עיקרי דינים או״ח ב, טו. שו״ת אמרי אש או״ח ו. האלף לך שלמה שסא. דברי חיים יו״ד א, נט. מאזנים למשפט ה. חיים ברצונו ד. בית היוצר א, יד. אג״מ ג, סג. ועוד. וכתבו כמה טעמים לדבר, עיין בדבריהם.
ונראה מדבריהם שהוא בדרך חומרא וחסידות יתירה ונהגו סלסול בעצמם בדאפשר, או כשפשעו בדבר, או שהי׳ צריך תיקון במקומם. וגם יש לחלק בין רואים שיכלו להציל מחמת סמיכות מקום או לא – ראה מהרש״ג ב, קלז.
וכמה פוסקים כתבו להדיא שהרואים א״צ להתענות, ושהבא להחמיר עליו הראי׳ – ראה בשו״ת זרע אמת ג, קמג. הרמ״ץ ח. זכר יהוסף או״ח לא. מהרש״ג יו״ד נג (אבל שם היו עוד צדדים להקל). וראה שו״ת צי”א חלק ה סימן א באריכות, ובפרקים ג-ו, שמעיקר הדין אין חיוב על הרואים, ורק על מי שנפל מידו, שהי’ לו להזהר, ורק החמירו במקרים מיוחדים, כשראו צורך בזה, עיי”ש באריכות ובהנסמן שם. (ובסוף פרק ה, שגם המחמירים יותר מן המדה בתענית על אלו שראו מוטלת בארץ, לא מחמירים על השומעים).
ואם ראוה מוטלת על הרצפה, ראה שו״ת גבול יהודה ז. זקן אהרן תנינא או״ח טז.
וכאן אף אחד לא גרם לזה. ובתלמידים אין לנו להחמיר, הן מחמת הגיל והן מחמת שעוסקים בלימוד, שבצורבא מדרבנן ומקום חשש ביטול תורה אין להחמיר, כמ״ש הפוסקים – ראה כעי״ז מהר״י מברונא קכז בהגה. ועוד.
וראה אג”ק חלק ז ע׳ פג.
#16146
