« go back

Repeating Shema when Davening Ma’ariv early (on a fast day)

 

Question:

When we Daven Maariv early, like after a fast day and have to repeat Kriyas Shema, can Kriyas Shema She’Al Hamita fulfill this obligation, or does it have to be in addition to Kriyas Shema She’Al Hamita?

And even if Kriyas She’Al Hamita does fulfill this obligation, would it still be better to say Kriyas Shema an additional time before saying Kriyas Shema She’Al Hamita?

 

Answer:

One may not l’chatchillah intend to fulfill his obligation through reciting Krias Shema Al Hamitah, out of concern that he might forget to do so, i.e. one may not eat before on the basis that he’s going to recite Shema later before retiring to bed unless he is regularly accustomed to doing so.

In the event that one actually intended to fulfill his obligation via Shema, and he recited all three parshiyos he is yotze.

 

Sources:

מוכרח מקו״א לשו״ע אדה״ז רסז, א. אמנם בס׳ הכנסת שבת לרשד״ב שי׳ לוין הע׳ 46 ר״ל שלדידן שנוהגים לקרוא תמיד ג׳ פרשיות בקשעהמ״ט לית לן בה. וסמך על דברי הט״ז רלה, ג, שהביא אדה״ז שם. אבל דברי אדה״ז ברור מללו, שרק ברגיל לעולם להתכוון לצאת בקשעהמ״ט. ושאני התם בט״ז דמיירי במי שרגיל לקרוא לפני צאה״כ, ומתכוון תמיד לצאת בקשעהמ״ט.

ומכבר העירותי כנ״ל להנ״ל, ומצו״ב מה שכתבנו אליו:

לענין הכוונה בקשעהמ״ט שנדברנו פא״פ תמול שלשום ב770 – אנכי על משמרתי אעמודה, שאיך שלא יהי׳ הפי׳ בד׳ אדה״ז בקו״א – פשוט וברור אצלי שללא כוונה לצאת מצות ק״ש אינו יוצא יד״ח. ובע״כ שג״ז נכלל בד׳ אדה״ז.

ולהדיא כתב כן בתר״י ריש ברכות, יעוש״ה. וא״כ בע״כ שז״כ המג״א והט״ז שהב״ד. וממילא – ה״ז גם פי׳ ד׳ אדה״ז.

ומש״א לי ב770, שעצם הקריאה ה״ה ככוונה – אינו נכון לפענ״ד. ואף שכדברים האלה כבר נמצא בחיי״א שהקורא ק״ש בסדר התפלה אצ״כ – ידוע השקו״ט בזה. וכו״כ ס״ל דלא כוותי׳. ואולי יש לדייק מד׳ אדה״ז ג״כ בזה (ואכ״מ כעת).

ועוד זאת והוא העיקר – דה״מ בק״ש שבסדר התפלה, שכל סיבת קריאתו הוא מצד המצוה אף שאינו מכוון להדיא. אבל בקשעהמ״ט מלכתחילה טעם קריאתו הוא משום שמירה ול״ש כ״ז.

ושו״ר שגם בחיי״א עצמו כ׳ (בכלל לד) שמה״ט יש להיזהר להתפלל ערבית בזמנה. ובע״כ דלאו מילי סתראי נינהו.

וממילא נפל בבירא סברתו שביום צום ניתן לצאת יד״ח בקשעהמ״ט.

בגוף הטעם שהתחילו להקפיד לקרוא בזמנה – נ׳ ברור שהטעם האמיתי הוא בכדי לקרוא ק״ש בברכותי׳ בזמנה שכצ״ל לכתחילה. ומהו הצורך להמציא טעמים מחודשים.

ולהעיר שמש״כ בטעמא דמילתא בכדי שלא יאכלו לפני ק״ש – להעיר דאדרבה בס״ח כ׳ דמה״ט נהגו להתפלל לפני זמנה שלא יאכלו וישכחו להתפלל. ובאו״א – כ׳ בראב״ן (ברכות סקס״ב) שכיון שרצו לאכול מבעו״י ואא״פ לאכול קודם ק״ש – קראוה מבעו״י.

 

 

#15560