« go back

Is one allowed to take the Covid vaccine on Erev Shavuot, or is it not allowed just like taking blood?

 

If the doctor says you must do it now, yes. Otherwise, it should be delayed till after Yom Tov.

 

Sources:

במחה״ש סוסי׳ תסח שאם אמר לו הרופא צריך לשמוע לו שיקיז ומילתא דפשיטא היא. ובמשנ״ב שם לח: וכ”ז כשרוצה להקיז לבריאות אבל משום סכנה כבר דשו בו רבים ושומר פתאים ה’ ואפילו בערב שבועות התיר בא”ר כשצוו הרופאים בחולי שיש בו סכנה אבל בלא”ה לא. אבל התם מיירי בחולי שי״ב סכנה ופקו״נ ממש. ועכ״ז נ״ל שאין לחלק בדבר שיש חשש סכנה גם על צד רחוק.

ויש לצרף הסברא שבדיקות דם אינן בכלל הקזה – ראה שו״ת רבבות אפרים א, שמ. וכש״כ בחיסונים שמלכתחילה אין כאן מטרה להוציא דם, ורק להכניס מחט. ואולי עדיף גם מקע״פ זעצי״ן. אלא שבשונה מבדיקות דם, מרגישים חולשה אח״כ, אבל לא מחמת הוצאת הדם אלא מחמת החיסון. ותלוי בטעם האיסור – כמות הדם, החולשה שאח״כ, או גוף הדיקור וחבלה, ראה בערוה״ש תסח, ג שתלוי אם הוא מפנימיות הגוף. וברבבות אפרים שם, שתלוי בחולשה. וראה שו״ת צי״א יב, מו. ואף לדבריו דמחמיר טובא – תלוי בפריצת ורדי הדם, עקירת ונזילת דם ממקום למקום, או שינוי במהלך הטבעי של הדם. ואין הכרח שהדברים אמורים בעניננו.

וכש״כ אם נאמר שהסכנה בשבועות גופא, וכל׳ הגמ׳ שבת קכט, ב:  משום יומא דעצרת דנפיק בי׳ זיקא. וא״כ כשבחג לא נשאר זכר לכל הענין, אין לחוש.

ולהוסיף, שד״ז הושמט ברמב״ם ושו״ע, וגם הרמ״א תסח, י הביאה בלשון הזה: ונהגו שלא להקיז דם בערב יו״ט ואין לשנות. וכן בשו״ע אדה״ז שם כב.‏ ואף שלשון הגמרא הוא: וגזרו רבנן, וכ״ה במג״א שם טו, ועד״ז בט״ז ז, וכן בשו״ע אדה״ז שם – מצינו בכ״מ ל׳ אסור שהכוונה למדת חסידות בעלמא. וי״ל בדוחק שהאיסור רק בזמן שביהמ״ק קיים, כשהיו מקריבים שתה״ל וכו׳.

אמנם, עדיין חגה״ש חמור יותר משאר יו״ט. ולפ״ז, י״ל שהמנהג רק בשאר עיו״ט, ואילו בשבועות הוא מדינא. אמנם, בח״י טו וכן בשו״ע אדה״ז כג, משמע שהחילוק בגוף האיסור – משום גזירה או משום סכנה.

וי״ל י״ל דלישנא דנהגו קאי על קע״פ זעצי״ן ושרעפי״ן ולא על הקזה שבזמנם. וכ״מ בשלחן שלמה תסח, ה. אבל אינו מתיישב בלשון הרמ״א. ובפרט בלשון אדה״ז שם.

אולם, מתוך עיון בד״מ ג, נראה שאינו מנהג בעלמא, ונקט לישנא דמנהג כיון שי״א דדשו בי׳ רבים ושומר פתאים, ועז״כ שהמנהג כמ״ד שאין להקיז, ושכן המנהג. וכן ל׳ מהרי״ו בדינים והלכות יט, שאסור להקיז שרעפפ״ן.

ועצ״ע מ״ש מהקזה בע״ש, דקייל״ן דאמרינן שומר פתאים – שבת שם. ואין לומר שרק כשהסכנה רחוקה בטבע שייך שומר פתאים, כמ״ש בשו״ת צ״צ אה״ע פט ״היינו שלא יקרה אפי׳ על צד המיעוט״ (וראה גם שו״ת דברי מלכיאל א, ע, שבדרך הטבע רחוק מאד שיבוא לידי סכנה. ובשו״ת אחיעזר א, כג – חשש רחוק ומיעוט שאינו מצוי) – דלישתרי מה״ט בשאר עיו״ט שהיא רק גזירה. ואולי אי לא הא לא קיימי הא, שאם יתירו בעיו״ט יקיזו גם בשבועות. או״י שהורגלו בדוקא להקיז בע״ש, כבגמ׳ שם, ודשו בי׳ טפי.

ואף שבכלל פירוקא לסכנתא לא עבדינן, בנדו״ד שסכנה גם שלא להקיז – חזי לאצטרופי כל הנ״ל.

 

 

#14994