« go back

Are dirty diapers Muktzeh on Shabbos?

Question continued:

When removing a baby’s diaper on Shabbos and folding it up, is it permitted to move the diaper aside to make it easier to put on a new one, or is there a problem of Muktzeh? I understand that it has the Din of גרף של רעי, but that is only allowed to be moved in order to discard, and not לצורך מקומו. If there is in fact an issue, could i rely on the Magen Avraham that it is not Muktzeh to begin with?

 

Answer:

You can change the diaper the same way you do it during the week. If you put it aside you can put it later in garbage since now it is a גרף של רעי.

One should be careful when using diapers concerning תופר or קורע, see here.

 

Sources:

פשוט הוא בש”ס ופוסקים דיכול להתנהג באכילתו, בשתייתו ובנקיון ביתו וגופו כדרכו בחול. דמש”כ אין עושין גרף של רעי לכתחילה (שוע”ר סי’ שח סס”ז) הוא כמש”כ שם דאסור לזרוק הקליפות והגרעינין לפניו ’ויסמוך בדעתו’ שכשימאסו בעיניו יהיה מותר להוציאן כדין גרף של רעי. אבל לאכול באופן הרגיל מותר. ושו״מ כן במגילת ספר נב, א. ולהעיר דמש”כ שם שיש לזרוק הגרעינים לאחוריו ולא לפניו מדין גרף של רעי הוא רק אם כשזורקן לאחוריו אינו גרף של רעי וכגון כשאוכל בחצר. אבל כשאוכל בבית ומקפיד על נקיונו, מה לי עושה גרף של רעי לאחוריו או שעושהו לפניו. וז״פ. וכ״כ בשבות יצחק ע׳ קטו.

וי”ל דהטעם בזה שאין עושין גש”ר לכתחילה הוא כעין אין מבטלים איסור לכתחילה, והוא מדין אין מבטלים כלי מהיכנו (שנראה כמבטל כלי – ראה שטמ״ק ביצה כא, ב ד״ה גזירה), דהיינו שיש לו גרעינין שהם מוקצים וע”י שעושה מזה גרף של רעי ה”ה מתירו בטלטול, אבל דבר שהוא גרף של רעי מותר לטלטלו עד שהוא מוציאו מלפניו.

ויכול להשתמש בחפציו כדרך שהוא עושה בחול, וכמו שמצינו (שוע”ר סי’ שלז ס”ב) דמותר לכבד הבית אע”פ שהוא גרף של רעי ואז יהיה מותר להוציאו לאשפה. וראה סי’ רסב קו”א א. וכן (שוע”ר סי’ רעט ס”ג) דמי שהוא איסטניס יכול להוציא הנר משום שאצלו הוא כגרף של רעי, ולא אמרינן דאסור לו להשתמש בנר (אלא בנר חדש שאינו של חרס). וראה גם בביאור הלכה סוס”י תקכו ד”ה ואסור לקברו לגבי פינוי נפל מדין גרף של רעי, שהביא מדברי המאירי ‘ומיהו כי אישתהי או שמא ישתהא’, דגם בשמא ישתהא מותר לטלטלו. וגם בדלף טעם ההיתר בשביל העתיד, ובל׳ השו״ע שלה, ד: כדי שלא יעשה טיט.

וגם אם אינו מלוכלך ומפריע אבל לא מתאים כעת ה”ז ג”כ בגדר גרף של רעי. כמו ניקוי הרצפה (שוע”ר סי’ שלז הנ”ל). וכן גבי גרעיני תמרים, ודלף (שוע”ר סי’ שלה ס”ד), אלא ששם ה”ה עושה גרף של רעי לכתחילה ולכן התירו רק מצד ההפסד, ועוד ועוד. ואף אם אינו מפריע מצד המיאוס, רק שאינו מתאים התירו. וכן שיורי כוסות סתם יינם – שוע”ר סי’ שכג ס”ט.

וראה גם שבת קכד, א – יתיב רב ספרא, ובשיטה מקובצת ביצה כא, ב ד”ה מידי משום לתא דע״ז, שנא׳ שקץ תשקצנו. אבל בפשטות הוא משום דלא חזי למידי.

ועוד שם בשטמ״ק ד״ה וכי, דאינו נקרא עושה גרף של רעי לכתחילה אלא כשעושה זאת שלא לצורך. וראה ערוה״ש שח, סג בעיקר האיסור שהוא בכדי שלא לטלטל בחנם כשאין הכרח. וכ״ה בשפ״א שם ד״ה בגמ׳ ראב״י. (ושם בטעם שמזמנים לגוי בשבת שאינו בגדר עשיית גש״ר לכתחילה משום שיורי כוסות שאינו מכוון לכך וממילא נעשה. וכ״כ כבר בשטמ״ק שם ד״ה גזירה. וראה גם בחזו״א מח, ט. אבל בשאר ראשונים כתבו הטעם ששיורי הכוסות בטלים ואינם חשובים. וכן נקט אדה״ז שכג, ט. אלא שאין הכרח גמור בדבריהם שזהו הטעם להיתר ההזמנה, כ״א למה שמותר לטלטל אח״כ, וממילא מותר גם להזמין. והיינו דעדיפא מינה קאמרי). ובנידון דידן יש לצרף מש”כ במג”א סקנ”ט וז”ל: נ”ל דאם הוא מלא וא”א לפנות עליו מותר להוציאו ולהחזירו משום כבוד הבריות כמ”ש סי’ שי”ב ועוד דלגירסתינו מותר לטלטל צואת אדם להדיא משום דחזיא לכלבים אך הרי”ף והרא”ש יש להם גירסא אחרת ובשעת הדחק יש לסמוך על גירסתנו, עכ”ל.

ויתירה מזו, שי״ל שדינו כשאר בגד מלוכלך, שאף שאא״פ להשתמש בו ללא כיבוס, בפשטות מותר מטלטול, דלא גרע מכשמל״א שאי״ב אפשרות שימוש של היתר שלכמה דעות דינו כשאר כשמל״א (וכנר של שעוה – ראה אדה״ז שח, לג. אבל ראה שם ב. ואכ״מ). ויתר על כן, שבנדו״ז הי׳ עליו תורת כלי בביה״ש. אלא, שבשאר בגד מלוכלך בלא״ה מותר מטעם אחר, לפי שעומד לכיבוס אחר שבת, וכסנדל שנפסקה רצועה פנימית, לפי שעומד לתקנו (שו״ע שח, טו. אדה״ז מג) – ראה אילת השחר שבת קיב, א (ע׳ שנג). ועוד, שעדיין ראוי לנקות בו קצת שיירי צואתו או לכסות בו. (ובסנדל אינו ראוי לשימוש דמימאיס – ב״י ד״ה ומ״ש ובחצר. הובא במג״א שח, כח. אדה״ז שם. אבל ראה במג״א משה״ק ע״ז. ואדה״ז השמיטו).

[ולהעיר מהשקו״ט בבגדי דוד אחר שמת שאסורים לשאר אדם כבגדי מלך שאסורים להדיוט וגם אינם ראויים למדת שלמה בנו אבל חזי לכסוי עבור שלמה אי פקע מינייהו שם בגד – ראה מחה״ש שיא למג״א טז. חי׳ חת״ס שבת ל, ב ד״ה ויש לתמוה. (ובגדי שעטנז שאני דלא מהני מה שראוי לכסות בו כלי – אדה״ז שח, פה. שו״ת אבנ״ז או״ח נה, ג – שאינו עומד לכך, ועוד דמעיקרא לא חל עליו שם בגד)].

(ויל״ע במה שאינו בגדר בסיס להלכלוך בשעת מעשה שנמצא שם (שאף שלא הי׳ עליו ביה״ש אסור בטלטול בעודו מונח שם) – ראה א״א מבוטשאטש מהדו״ת סוסי׳ שט לגבי מטפחת. אבל התם ניחא לי׳ שתפול מהמטפחת).

ובפרט שיש חשש שעד שילך לזרוק הטיטול לפח יטנף התינוק.

ולהעיר שיש  להזהר שלא ידביק הקצוות – ראה גם בהליכות עולם (ח”ד עמ’ רלב). אבל באם נעשה מוולקרו אין לחוש וראה בלינק דלעיל.

#12732


Add Comment

Your Email address will not be published