Is it appropriate for women or girls to be overly touchy with each other?

 

As in more than just regular hugging; like holding hands, falling asleep on each other and more…

Is there a problem in halacha?

 

Answer:

Many people struggle with issues such as these, and I commend you for seeking help. I would like to point out that such tendencies are usually symptoms of something more serious, and I strongly encourage whoever is dealing with this issue to seek help from a professional. For obvious reasons, this should only be discussed with a professional who is a ירא שמים. 

The Torah teaches us (Vayikra 18:13): “You should not act like the people of Mitzraim”, and we are taught (Rambam laws of forbidden relations 21:8) that this means gay and lesbian relationships.

Although this Torah prohibition refers specifically to having actual relationships with same gender, halachically any overly affectionate behavior in a sexual context is problematic.

 

References:

See Shulchan Aruch Even Haezer 20:2: “Women who play and rub each other [in a sexual context] – this is forbidden as it is the act of the land of  Mitzrayim that we are warned against, and it is fitting to give Rabbinical lashes over it since it is prohibited…”.

נחלקו בפי׳ נשים מסוללות זב״ז. וי״ג נשים המסולדות ופירושו מתחממות מל׳ יד סולדת בו. ובכל אופן, פשוט שאף שאינו בכלל האיסור, שיש להימנע מכל דבר שהוא דרך תאוה וחימום כשיש חשש וכו׳.

ומפורש בשבת סה, א שאבוה דשמואל לא שביק להו גניאן בהדי הדדי. (ואם כי בפשטות מיירי בקירוב בשר ולא בבגדיהם, אף שלא נתפרש להדיא שם שזו הכוונה, ה״ה והוא הטעם בנדו״ד, שהרי התם לא נתכוונו לכך ועכ״ז אסר להן). ושם בע״ב – הטעם ״דלא לילפו גופא נוכראה״. והנה לרש״י שם היינו שלא יתאוו לשכב עם איש. וג״ז שייך בנדו״ד. (ולהעיר, שאין הכרח שזהו הטעם למסקנא, אלא שדחו שאין להכריח דס״ל שפסולות לכהונה. וראה תוס׳ יבמות עו, א ד״ה המסוללות, שנראה שגם למסקנא ס״ל לאבוה דשמואל דפסולות. אבל יותר נראה בדבריהם שדחו רק שאינן פסולות אבל אכתי הוא משום דין נשים המסוללות).

וכבר הקשו שאם אסור משום מעשה ארץ מצרים, מדוע הוכרחו לחדש שהוא משום דלא לילפו גופא נוכראה, ותיפוק לי׳ דאסור משום מעשה ארץ מצרים. וראה בשו״ת קרית מלך רב ב, כו שרצה לחדש (הייתי רוצה לומר״) עפ״ז שאסור רק בנישואין בקביעות. אבל סתימת כל הםוסקים דבכל גווני מיתסר. והוא עצמו כתב שם שמדברי מרן בשו״ע אה״ע כ שהביא האיסור בסתם נראה שגם שלא כדרך נישואין איכא איסורא. ובחת״ס שם כתב שכיון שקטנות הן אינו מצווה להפרישן. וכתב שזהו דוחק. ויש שתירצו שלא חשד בהם שיהיו מסוללות, ורק אם פסולות לכהונה יש מקום לגזור. וראה כרם שלמה האס שבת שם. וד״ז דוחק, דמאי שנא. וראה באו״א קצת בשו״ת גבורות יצחק ראזענבערג בענין מוך ע׳ 320, שבאמת לקושטא דמילתא איכא למימר שהפרישם משום איסור מעשה ארץ מצרים ולא משום דפסולות לכהונה, אבל קושטא קאמר דגם לאיסור מסוללות לא חשד, ועשה רק בכדי דלא לילפון גופא נוכראה. וג״ז דחוק, דא״כ מהיכי תיתי למקשן להוכיח דפסולות לכהונה ולא משום איסורא לחוד. ועיי״ש שנתקשה בזה ולא העלה דבר ברור. ולכאו׳ אפ״ל באו״א קצת שאם פסולות לכהונה גם באינן מתכוונים נפסלו, כמתעסק בחלבים ובעריות, אבל משום מעשה ארץ מצרים הוא רק במתכוונות לזנות, ולא חשד בהן כל כך. ואף שד״ז עולה יפה, יתכן לומר באופן מרווח יותר, דלרמב״ם וסייעתו היינו גופא הטעם דלא לילפו גופא נוכראה, שעצם השכיבה נאסר מדרבנן עכ״פ כיון שלומדים עי״ז  לשכב עם גוף אחר. ואכן בקרית מלך רב שם כתב לפרש בדעת הרמב״ם דאיסור דרבנן מיהא איכא בפנויות דילמא יתאוו גופא נוכראה ויעשו כן עם נשואה. ולדברינו י״ל בפשיטות שהאיסור בשכיבה – ועכ״פ הגדר וסייג שעשה אבוה דשמואל – מחמת שיבואו להיות מסוללות. וראה במאירי שבת סה. א שחשש שמתוך קירוב בשר יבואו להרהורים רעים.

ולהעיר ממש״כ בשו״ת חלקת יעקב אה״ע יד, י שכל דבר שנחשב בעינינו לגיעול ותיעוב אף בעיני העמים בעלי דת הוא בכלל מעשה ארץ מצרים ואסור מהתורה דאטו כי רוכלא ליחשיב וליזיל כל מעשה ארץ מצרים.

ואיך שלא יהי׳, מעובדא דאבוה שמואל למדנו שאין לעשות כן מאיזה סיבה שתהי׳. ובפרט כבנדו״ד שמתכוונות לשם תאוה ושפיר יש חשד, ודלא כבנותיו של אבוה דשמואל שלא חשד בהן.

וג״ז בכלל קדושים תהיו להיות פרושים ולעשות גדר ערוה שלא יהיו בנות ישראל פרוצות בעריות, ובל׳ הרמב״ן עה״ת שם שהתורה הזהירה בעריות וכו׳ והנה הוא יהי׳ נבל ברשות התורה. וראה תפא״י אבות א, א שמחוייב כ”א לעשות סייג לעצמו לבלי לבוא למקום שבקל יבוא שם לידי חטא. וכ״ה בכ״מ. ומקרא מלא דיבר הכתוב היחתה איש אש בחיקו ובגדיו לא תשרפנה אם יהלך איש על הגחלים ורגליו לא תכוינה. ויצה״ר בוער כתנור בוערה מאופה, בוער כאש להבה, וכאש בנעורת ואין אפוטרופוס וכו׳. וכמ״ש החינוך מצוה קפח שאין באפשר להגיד פרטי הענינים שידע האדם, והזכירו זכרונם לברכה מהם קצת, ובשאר יזהר כאו״א לשמור עצמו לפי מה שימצא גופו כי האדם יראה ללבב.

 

#10536