I am getting up really early in the morning. Sometimes I find the car covered with ice that is required to be removed by scraping off the windows in order to drive safely. This is a noisy project which may wake up sleeping people. Getting a ride is difficult. How should this be dealt with? 

 

You can do it if it is a normal thing, i.e. if that kind of noise is normal where you live.

Nonetheless, as a matter of ethical practice, you should make every attempt to do it during reasonable hours where it would not disturb other’s sleep. Also, you should make every attempt to minimize the sound as much as possible.

 

Sources:

בענין גזל שינה -להעיר מל׳ המאירי ב״ב כ, ב: היזק שינה. וראה שו״ת משנה הלכות יב, תמג. יד קצט-ר. שבט הלוי ז, רכד. פתחי חושן גניבה ואונאה טו הערות ב-ג.

והנה, בשו״ע חו״מ סימן קנה, בדיני נזקי שכנים, ישנם כמה הלכות בנוגע לרעש המזיק לשכנים – ראה שם סעיפים ב-ד. וראה בארוכה  שו״ת להורות נתן ג, ק ואילך.

אבל, בפשטות שם מיירי ברעש יוצא מהרגיל, משא״כ בדבר שרגיל באותו מקום. ולפי גדרי הלכות נזקי שכנים, בדבר שאנשים רגילים לעשות, אא״פ למחות, ראה חזו״א ב״ב יג, ז, אף בנוגע לחולים. ומשה״ק באמרי יעקב חו״מ ח, יז ביאורים ד״ה חולי, מדין כותש ריפות (קנה, טו) – י״ל דאינו מצוי אצל כולם. וגם אינו מצוי כתישה באופן שינדנד כותל חבירו.

ועצ״ע בשימוש כזה שהוא חוץ לביתו, ואינו תשמיש דירה, ראה ריצב״א הובא בהגמ״יי שכנים י, ד. ולכאו׳ תלוי בחילוקי שי׳ הראשונים ב״ב כ, ב, בחילוק שבין קול פטיש לנכנסין ויוצאין. והנה, לא מיבעי למ״ד (רמב״ן, רשב״א, ריטב״א, ר״ן, נמוק״י) דנכנסין ויוצאין היינו ריבוי הדרך הרי בכלל אא״פ למחות ברעש. וגם למאי דקייל״ן דהיינו קול ממש – הנה לרש״י כא, ב ד״ה סיפא פטיש הוא קול שלו משא״כ בקול מחמת אחרים (ראה תויו״ט. מהרלב״ח צז). והה״נ בנדוננו. ובמאירי שבקול הנכנסים יכול למחות שאדם עשוי למכור בשוק. וראה מהרלב״ח שם. ובחת״ס חו״מ צב במוכרי יין שאא״פ למכור בשוק. וזה ל״ש כאן. אבל בסו״ד החת״ס משמע שאכן כ״ה לרוב הפוסקים אבל לא אליבא דהרמב״ם והסמ״ע. והרי בשו״ע פסק כרמב״ם. וצ״ע.

ויש מקום עיון, לפי׳ הדרישה ועוד, שבביתו אדם עושה בתוך שלו. והנה משמע שבחצר מוחה בקול הפטיש, וכלשון הרמ״א בביתו ובחנותו. וכ״מ בסמ״ע י. אבל בנתה״מ ביאורים משמע שבחצר דינו כבבית.

ויל״ע לסברתו שבנכנסין כיון שכל יום איכא אחרים לא מהני חזקה, אם בנדו״ד שתלוי במזג אויר אפשר למחות.

אבל כבר נהגו להורות בנוגע למכונת כביסה במרפסת והתקנת מזגן במגרש משותף והתקנת ,אזעקה במכונית ומשחקי ילדים בחצר להקל עפ״ד חזו״א הנ״ל. ואף כשהגבילו במשחקי ילידים שלא לעשות בשעות המנוחה – כיון שאפשר לעשות בזמן אחר ואינו תשמיש רגיל כל היום.

ולכאורה, גם אין בזה משום אונאת דברים, ואהבת לרעך, צער בע״ח באדם, וכל כיו״ב (ראה שו״ת קרן לדוד או״ח יח. ועוד) בדבר שזקוק לו עבור תשמישו הרגיל לצורך פרנסתו וכדומה. ולהעיר מסברת השואל בחת״ס שם שהליכה לסחורה כדבר מצוה דמיא. ודחה דבריו.

לאידך, מדרך המוסר להימנע מלהפריע לשכנים במדה האפשרית, להשתדל עכ״פ להנמיך את הרעש ככל האפשרי. וראה פת״ח שם. וראה גם פס״ד ירושלים ב ע׳ קסו. ולהעיר מכסף הקדשים קנו, ב לרצותו ולפייסו היטב.