Article: Overnight Shipping for Shabbos
Amirah l’nachri (telling a non-Jew [to perform prohibited work on Shabbos]) is an issur d’Rabbanan (restricted by Rabbinic decree) and is forbidden, unless there are specific extenuating circumstances1. Being kovea melachto (contracting his work) on a weekday to take place on Shabbos is an aspect of this issur.
In today’s age of internet orders and a host of shipping options, purchases can be delivered to our homes on any day of the week—and also on Shabbos. If the seller ships an item and it is delivered on Shabbos, is this considered amirah l’nachri?
Overnighted packages that will definitely arrive on Shabbos are a halachic issue. A possible heter (dispensation) applies when ordering from an e-commerce site, since in most cases the item is not being shipped directly from the seller, but through a third party. This is considered amirah d’amirah (lit., twice-over telling, i.e., one non-Jew relays instructions to another non-Jew) in which case there is more room for leniency, according to some opinions.
Some of the circumstances in carrier shipping that may also ameliorate the issur: The instructions for shipping were given before Shabbos and the workers handling the packages on Shabbos are not aware that the customer is a Jew. Whatever the rationale, all agree that this heter applies only in desperate situations. Since the details of this heter are so complex and subject to dispute—and judging the urgency of any given circumstance requires an objective view—a Rav should be consulted on a case by case basis.
Regular shipping options usually include a span of possible delivery days, so that a Shabbos delivery is only one of a few possibilities. Even when choosing “expedited shipping”, there is no guarantee that the delivery will be made on Shabbos. Many online sellers provide disclaimers about express delivery “based on availability” or limited to “business days.” Even with regard to expected “2-day shipping,” there is always another possible date of delivery (Friday or Sunday). In these cases, there is also room for leniency.
(There is a debate among contemporary Rabbanim concerning a heter for sending a package via express mail or ordering express (weekday) deliveries that entail Shabbos work for the shipping company, with its own reasoning, beyond the scope of this discussion.)
Can a Non-Jew do it on Shabbos? May the Janitor mop the Shul on Shabbos?
הזמנת משלוח בין לילה לפני שבת
בגוף הענין דאמירה דאמירה – הנה, בשו״ת חות יאיר סוסי׳ מו נוטה להתיר. (ראה שו״ת חת״ס חו״מ סקפ״ה דספוקי מספק״ל להחו״י). אבל בתשו׳ עבודת הגרשוני (שנד׳ שם סמ״ט) – חלק עליו. ובשו״ת שבו״י ח״ב סמ״ב הביא דבריהם, ומצדד להתיר במקום צו״ג. ובשו״ת חת״ס (הנ״ל) להתיר במקום הפ״מ. וכ״פ במשנ״ב סש״ז סקכ״ד. ויש מהאחרונים שהחמירו בכל גווני. ואכ״מ.
והנה, בכמה אחרונים דנו בענין משלוח דואר מהיר. וראה בארוכה שו״ת מחזה אליהו ח״א סל״ז ולח.
ויש לפקפק בכמה נימוקי קולא שנז׳ שם, דמה שהתיר מטעם ריבוי בשיעורים – ראה שו״ע אדה״ז סרמ״ז בקו״א, שלא ס״ל להתיר בזה ואפי׳ בכרמלית. ומש״כ להתיר שהדואר בשליחותו של מלך – צע״ג אם אפ״ל כן בזמנינו אלה. ואכ״מ.
ובכלל, צ״ע אם י״ל גדר אמירה דאמירה בכגון דא, שהרי אינו אומר להגוי מאומה, כ״א שהגוי רואה שם הנמען, וא״כ ה״ה בקשר לגוי השני שרואה ג״כ שם הנמען. והרי בענין זה כתיבה כדיבור – ראה שו״ת בצה״ח ח״ד סע״ט. ובכלל, יתכן שבכולם פועלים של חברה א׳ ל״מ אמירה דאמירה.
אמנם בשילוח חבילות שאני, שהמוכר אומר לחברת משלוח. ואף שהלוקח אינו אומר להגוי לומר לגוי אחר – י״ל שעצם הענין שהגוי הראשון אומר (או כותב) שאחריות המשלוח על חברת המשלוח – מהני להתיר.
וכתבנו להתיר בע״ש דוקא – ע״פ שו״ת חת״ס או״ח סי׳ ס. ומשה״ק בבה״ל סש״ז ס״ב – כתבו ליישב שבאומר לגוי לשכור פועלים שאני דאסור משום ממצוא חפצך. ועו״כ (ראה זכרון יוסף סצ״ו) דמיירי כשביקש שהנכרי הראשון יאמר בשבת דייקא לנכרי השני, וגרע טפי.
וכן כתבנו דוקא באופן שאין השני יודע שהוא עבור הישראל עפ״ד הפמ״ג סרע״ו בא״א במ״ז סק״ה, שבכה״ג לכו״ע מותר. אבל בשו״ת חת״ס חו״מ סקפ״ה ד״ה אך האיבעיא, אזיל בתר איפכא, שבזה דוקא נחלקו.
והנה בשו״ת חת״ס או״ח שם, שבאומר לו לומר לפלוני ידוע ה״ז כמינוי שליחות. משא״כ באומר לו שימצא פועלים מאשר תשיג ידו. וא״כ יש להקפיד לא לבחור חברת שילוח מסויימת.
ויל״ע מצד ההיתר בשו״ע או״ח סרמ״ד ס״ו (ודאדה״ז – סי״ב ויג) לקבוע מלאכתו בשבת לקבל מכס מחמת הפסד, ואפי׳ לכתוב עבורו. ועפמש״כ אדה״ז שם בקו״א סרס״ו בקו״א סק״ב. ובמחה״ש שם שמניעת ריוח אינו בכלל. וצ״ע. וראה שו״ת שבה״ל ח״ג סכ״ג.
From Halacha2Go Archives
#692
- Some of the exceptions to amirah l’nachri are discussed in Article #454
