What is the Bracha on crackers (made only of flour and water)?
Hamotzie. Best to eat within a meal to avoid all doubt.
If it’s with spices there is room to be lenient and make Mezonos.
See also Halacha2go.com #189 for a brief discussion on this.
Sources:
דעת קצוה״ש (בדה”ש סי’ מח סקי”א) המוציא, מחמת השמטת דעה זו, בסדר ברה״נ. והוב״ד בתורת מנחם לסדר ברה״נ ב, ז. והנה, י״א שאין להוכיח מההשמטה שיתכן שלא הי׳ רגיל במדינתו. אבל בלוח ברה״נ ח, י הלשון: כמו שרגילין שכוססין. ועדיין אפשר שהי׳ רגיל עם שומן ומי פירות ותבלין. ולא עוגות יבישות ממים וקמח. ולפענ״ד יש להחמיר מספק עכ״פ. [ובלא״ה נכון לבענ״פ להחמיר, דלא גרע מעיסה הנילושה בשאר משקין, לפי ההכרעה בסידור].
וכבר כתב הב״ח, הביאו לדינא במג״א קסח, יח: נראה עיקר דכל הני כעכין יבשין אפילו אית בהו תבלין או דבש לא יאכלם אלא תוך הסעודה.
ודעה זו הושמטה גם בקיצור שו״ע מח, ב. וכן בשולחן שלמה (מירקש) קסח, ו. ולפניהם – הושמט כבר באבן העוזר סוסי׳ קסח דינים העולים א.
אמנם השמועה רווחת בשם אדמו״ר מוהריי״צ שנהג להקל בקרקרים מתובלים (ולפי המסופר – נאפו ע״י חברת טאם-טאם) וכ״כ למעשה בקצוה״ש שם. ומצינו בכ״מ בקצוה״ש שם עד״ז להקל כשיש תרי שינויי לטיבותא (ראה בדה״ש סקכ״א. סקכ״ד וסק״ל) והו״ד בתורת מנחם (לסברה״נ ב, יב. ועוד). [וכמו שמצינו לאידך גיסא כשיש תרי טעמי לחומרא – ראה חי׳ הצ״צ קצח, א בבי׳ סדברה״נ ב, יג בסופו].
ובכללות הענין – הארכנו בשיעור לסברה״נ, כמדומה נמצא בלינק הבא. וכן כאן.
#2105 (1)
I wanted to know how come it is widespread by so many farbrengans to serve mezonos crackers (the ones that are made with oil) if the Alter Rebbe says that a bal nefesh shouldn’t eat any dough that is made from mei peiros that doesn’t have a sweet filling in it or it itself is very sweet?
Can we say since the crackers made with Mei peiros and and they are made like a snack that makes it תרי שינויי לטיבותא and therefore even a bal nefesh may eat it?
Arguably.
בקצוה״ש כתב בדרך לולא דמסתפינא, וגם בזה מיירי שעירבו תבלין ומי פירות, ולא רק מי פירות לחוד. והוסיף תנאי שנרגש טעם התבלין. וגם בזה כתב שבעל נפש יחמיר. אלא שעדיין מקום לצדד קצת להקל מחמת סברא הנ״ל. וכש״כ אם נפרש שטעם השמטת עוגות יבשות מחמת שבימינו קובעים סעודה על המצות שהם בגדר עוגות יבישות, הרי שבקרקרים מעיקרא ליכא לטעם הנזכר. אלא שלא ניחא לי להקל כ״כ מחמת שבב״ח הנזכר שם כתב דכל הני כעכין יבשין אפילו אית בהו תבלין או דבש לא יאכלם אלא תוך הסעודה. ודי להקל בנרגש תבלין הרבה. ולמעשה, בהשמועה מאדמו״ר מוהריי״צ מדובר בתבלין ג״כ. ולא במי פירות לחוד.