Can one use an ovulation test on Yom Tov or Shabbos?
Under normal circumstances, it should not be done on Shabbos.
Sources:
נשמת אברהם או״ח שיח, ב – ע׳ שסא. אה״ע א ע׳ י. שש״כ לג, כ ובהערה פג (צב). ארחות שבת טו, סז. צי״א י, כה. בא״מ ח, כד, טז. מעין אומר ב, ד, כט. וראה הנלקט בשו״ת אבני דרך ז, סח. וראה השקו״ט בכיו״ב בהלכה יומית אות תקסז. וראה בשאלה דומה – כאן:
ועיקר היסוד ע״פ חי׳ חת״ס כתובות ה, ב ד״ה ויש לעיין, ״לא שייך צביעה אלא כשהוא לצורך דבר הנצבע כגון בית השחיטה שעי״ז יראו שנשחט היום, א״כ ע״י הצביעה נרפא הבשר, משא״כ צביעת הסדין איננו לצורך הסדין. אדרבא לכלוך הוא לו רק לפרסם שהיא בתולה וזה לא מקרי צובע. ועמש״כ מג״א (שכ ס”ק כד) בשם הרדב״ז״. וראה גם שטמ״ק שם. וכבר הקשו, דסותר לזה שאסור ליגע כשאוכל תותים או שאר פירות הצובעים בידיו צבועות בבגדיו או במפה. וכן אסור להניח בגד על מכה שיוצא ממנו דם. וראה משנ״ב רפ בבה”ל ד”ה מותר. והנה, ביראים רעד, שאע״פ שהוא מקלקל איסורא דרבנן איכא. אלא שהחת״ס כנראה סמך על המקילים בהנ״ל – ראה בד״מ שכ, ב שהביא בשם האגור שאין לחוש שהוא דרך לכלוך ושרי. ובשו״ת הרדב״ז ד, קלא, הובא במג״א שם, וציין לזה החת״ס בסו״ד, שחומרא יתירה היא דאי״ז דרך צביעה אלא דרך לכלוך, וגם איכא תלתא לטיבותא (קלקול, דשא״מ אף שהוא פס״ר, דרך לכלוך). ושם, שהמחמיר תע״ב. ויתכן גם שכוונת החת״ס שם שהתירו במקום מצוה בכה״ג – ראה שם בתוד״ה אם. ועד״ז מקום להתיר משום רפואה. (התירו חכמים במקום מצוה, ראה תוס’ כתובות שם ד”ה אם, וה”ה כאן משום רפואה, עכ”ד של מו”ר שליט”א.
אלא, שבשו״ע אדה״ז בקו״א שב, א, דשאני חזותא דלאו מילתא היא כלל כשאין לו חפץ בה כלל כלל וגם אין דרך העולם לחפוץ בה כלל. והא דאסור ליגע בידיו צבועות במפה, היינו משום שהמפה דרכה בצביעה, ואילו היה עושה כן כשלא כדרך לכלוך היתה מלאכה גמורה והיה מתקן, ועכשיו הוא גם כן עושה המלאכה עצמה באותה מפה עצמה אלא שהוא מקלקל, ומכל מקום מעין מלאכה הוא עושה, לכן אסור מדברי סופרים אבל משמרת אין דרכה בליבון כלל וכו׳ ותדע דאל״כ אסור לאשה שפרסה נדה ליתן שום מוך שהתקינה לנדתה משום צובע, כמו שאסור ליתן בגד על המכה וכו׳ ועל כרחך משום דתנן במוך שהתקינה לנדתה שהוא מיוחד לכך”.
ועדיין יש מקום לבע״ד לחלוק, דהתם ״אין לו חפץ בה כלל״, אבל כאן רצונו במעשה הצביעה אלא שאין רצונו בצביעת החפץ. וראה שש״כ שם עד״ז, שזהו רק באופן ש רוצים רק לראות אם יש דם או לא, ורק מפני שאא״פ להוציא הדם באצבע, לכן עושים על ידי בד, כדי לדעת על ידו אם יש דם או לא, משא״כ הכא, הרי מעוניינים לראות השתנות הצבע הנעשה על ידי השתן, ומכיון כן אפשר דשפיר חשיב צובע, ורק שהוא משאצל״ג. וכ״ה בשלחן שלמה שכ, לא, ד. ומ״מ מספק״ל שמא אי״ז דומה לצביעה שבמשכן.
ויש שכתבו להתיר מטעם אחר, שאין צביעה רק בדבר ממשי ולא ע״י ריאצי׳ כימית – ראה עד״ז שו״ת יחו״ד ב, מז במשקפיים הנצבעים בחום השמש. וראה כאן בשאלה 527:
ובהיות כן, ואיכא כמה לטיבותא, שהצביעה פחות מכשיעור, ואינה מתקיימת, ומשאצל״ג, ודרך קלקול, ושלא כדרך צביעה, ואפשר שהוא גם בגדר גרמא – יש מקום לשקול להתיר בשעת צורך גדול. ונכון לעשות לכתחילה בדרך גרמא, והיינו שלא לטבול את המקלון בשתן או לכוון את זרם השתן על המקלון, כי אם להניח את המקלון בקצה הכלי, ולהטיל שתן למקום אחר, כך שיתפשט מעצמו לכיוון המקלון.
#7686
