בענין המגן בתפילין של יד
שאלה:
נתקלתי כמה פעמים בתפילין שהמגן בתפילין של יד מונח בחזקה עד שאי אפשר להסירו מהבית אם לא בכח גדול (ואולי אף בכח לא). ושמעתי שיש יצרן בתים שעושה כך באופן מכוון שלא יוכלו להסיר המגן כדי לשמור על הבתים שלא יוכלו כלל להינזק.
ושאלתי כיון שראיתי בספר פסקי תשובות שצריך להקפיד להסיר המגן בשעת ההנחה לפחות. ומביא שם שיש שרצו לפסול אם זה באופן שמונח בחזקה כנ”ל. האם אכן יש לחוש לזה לכתחילה או אפי’ לעיכובא דהיינו שצריך לומר לבעל התפילין שיש חשש בכשרות התפילין עד שיסיר המגן.
תשובה:
אין שום חשש בכשרות התפלין. ומ״מ נכון הדבר להסיר התיק בעת ההנחה.
מקורות:
שאין משום בית חיצון שאינו רואה את האויר רק בתש״ר. ורק כשחיבר בית אחר (כבית חמישי הדבוק ממש, או תפור – ראה רמב״ם ממרים ד, ג, או כציפהו זהב או עור בהמה טמאה, דהיינו בדבק – ראה שו״ת נודע בשערים ב אוח ב. מקדש מעט לב, קפח. מחזה אברהם או״ח סוסי׳ ד (אף שהחמיר לכתחילה). ערוה״ש לב, פח. ודלא כתשורת שי דלקמן. ומש״כ בכמה מהנ״ל שמסירים אותו כשמניחים – אינו לעיכובא). ולא בדבר שהוא להגן בעלמא – ראה תוספות מנחות לה, א ד״ה מעברתא. סה״ת תפלין סוסי׳ רח. רא״ש הל׳ תפלין ז. מרדכיי הל׳ תפלין – י, ב.
ובפרט כשמנוקב ואינו מכסה מכל צדדיו (גם להסברא שבשו״ת תשורת שי א, תקיג, ודעמי׳, להחמיר כתי׳ זה שבתוס׳ שם. ומש״כ שבתוס׳ כתב להתיר בתש״י בלשון שמא, ברא״ש ועוד הוא בפשיטות. ועוד, שבב״י השמיט תי׳ אחר שבתוס׳. ולמעשה, לא נתקבלה דעתו. והרי לדידי׳ כשמכסה כל צדדיו אין לו להניח תיק כלל, ולא די להסירו רק בשעת הברכה וההנחה. ולא נהוג עלמא כוותי׳. (ומעשה רב, ראה אג״ק יב ע׳ תלג. ובכמה שנים הי׳ תיק אדום סגור מכל צדדיו זולת במקום הקשר. וראה הליכות מנחם במקומו). והעיקר, פשוט לדינא שהוא רק בתש״ר. והרי נהגו בעבר להעביר רצועה של עור על תש״י, מחמת שגבוהה וקצרה ומשימים אותה תחת הבגדים ומתנדנד ונפסד ומתקלקל והעבירו רצועה עליהן לחזקן, כפי שהביא בטור או״ח סוסי׳ לב, ובב״י שם. ד״מ כה. רמ״א שם נב. אדה״ז פ.
ומש״כ בשו״ת אורח משפט או״ח ט, להתיר רק בתנאי שאינו מהודק יותר מדי ומסירים אותו בעת הברכה – ראה שו״ת יבי״א ח, או״ח ד, ג שהשיגו. ומ״מ כתב להסירו בעת הברכה לרווחא דמילתא, משום כבוד המצוה וחיבתה, ושלא ייראה שכך המצוה).
וליכא משום חציצה (ששייכת רק בין הרצועה או הבית לבשר) או ב״ת, ונעשה לשמירת וחיזוק התפילין ובטל אליו.
וליכא משום קלקול הרבוע, לפי שהוא חומר זר ובפ״ע.
וכן אין משום הנחת דבר חול על התפלין, כיון שהוא שומר ומגן, ראה שו״ת ערוה״ב ז. ועוד.
והקפידא להסיר המגן בעת ההנחה – היינו לזהירות והידור לכתחילה כנ״ל. ובמגן מנוקב – י״ל שג״ז א״צ.
ואפשר שבמגן שאינו נשלף בקלות – ליכא גם משום זהירות. ואדרבה, משום קלקול הרבוע יש שהעדיפו מגן שאינו נשלף.
ומ״מ כיון שיצא הדבר מכמה אחרונים להסירו בעת הברכה, וכן המנהג (ומפי השמועה, כ״ה גם במעשה רב, אף שאפשר שחלו שינויים בהתאם לסוג התיק) – נכון להחמיר לכתחילה בדאפשר.
#55787
