Calling someone with same nickname as father

Question:

My father has a name that is not super common but not rare either, but he goes by a nickname that is pretty rare – I’ve only heard it used one or two times.

I’m working at a sleepaway camp, and one of the staff has the same nickname as my father. Is it an issue to call him that nickname even though my father is not here?

Answer:

There is a dispute about this. Though one may be lenient, it is worthwhile being stringent.

Sources:

ברמ”א יו”ד רמ, ב: ואם הוא שם פלאי שאין הכל רגילין לקרות בו, אסור לקרות לאחרים בשמו. ומפשטות לשונו משמע שבשם פלאי אסור לקרוא לאחרים אפילו שלא בפני האב.

אמנם, בדרישה ד. ובפרישה רמב, יב, מפרש שהאיסור בשם פלאי הוא רק בפני האב, ושלא בפניו מותר. והוא ע״פ רמב״ם הלכות ת״ת ה, ה. וראה גם כס״מ שם. (אבל בסו״ד הרמב״ם, אפילו לאחר מותם. אבל ראה בפרישה רמב, יג מה שפירש דקאי אחרי מותם של אחרים. וכ״כ במשפטי צדק גארמיזאן פב. מאמ״ר וקול בן לוי ת״ת שם).

וגם הש”ך ג, נראה כמסכים לדרישה, שכתב: שלא בפניו מותר, וכן כתב הדרישה.

ועוד הביא בש״ך דעת הב״ח (כאן. וכן להלן בסי רמב) שאין בזה איסור אלא שאינו דרך כבוד, ולכן נקט הרמב״ם לשון זהירות לחוד.

אבל בט”ז ה, נקט כפשטות לשון הרמ”א, שיש מקום להחמיר אף שלא בפניו.

ובערוה״ש יד הביא ב׳ הדעות.

וכמה פוסקים הכריעו להקל כדעת הדרישה. וראה חיי״א וגדולות אלישע דלקמן. יד שאול ד. שות הרב״ז אה״ע כ. זקן אהרן ב, ס. חקל יצחק סב. ולמעשה כן המנהג.

וכיון שבמדובר באיסור דרבנן, שהרי הטעם אינו משום העדר כבוד ממש, אלא שנראה כמזלזל, נראה שיש להקל במילתא דרבנן. ועוד שהוא ס״ס, שהרי בגמרא לא הובא כלל איסור, וראה באר שבע הוריות יד, א והובא בהגהות רעק״א רמ, יז, שלרש״י ליכא איסורא. וגם בדעת הרמבם איכא למ״ד דליכא איסורא כלל שלא בפניו. ועוד, שגם בזה י״א שהוא רק זהירות בעלמא ולא איסור.

ואם ניכר שמדבר על אחר ולא על אביו – מקום להקל בלא״ה, ראה בבא״ח ש״ב שופטים ד. וראה כעי״ז בשו״ת אג״מ יו״ד א, קלג.

ועוד יש לצרף הדעות ששם פלאי היינו רק אם כל השומעו יודע שהוא פלוני כלשון הרמב״ם ת״ת של, אף שהעיקר לדינא שכל שאין הכל דשין בו הוא שם פלאי. וראה כאן.

ובחיי״א סז, ח שעכשיו מקילים שמסתמא אביו מוחל. והביאו בגדולת אלישע ט. ומשמע דקאי גם בדין שם פלאי שלפניו. ואדרבה, לגבי שם פלאי הביא רק יש מתירים, ולא הזכיר כלל דעת האוסרים. וראה גם באג״מ שם לסמוך במחל או בידע שאינו מקפיד אם הוא בדבר שנחלקו בו הפוסקים.

#52668